אלי בר-יהלום. קֶרֶנְשֶׁמֶשׁ טיוטת ספר שירים (גרסת 26.07.2006)
הגל השקט
הגל השקט
אין לך זבוב
שובי השולמית
קרנשמש
חושך, ידידי
הוכחת האי-טרנזיטיביות של האהבה
דרך
הורה אינטרנט יפה
איש קנה עולמו
פחד
חופשיר
נוער שוחר מדע
ועכשיו, מלכה
רוח הזמן
ספירה לאחור
L'Esprit du Temps (רוח הזמן)
שירה חדשה אוהוהו
אֶטְיוּד: מְשׁוֹרְרִים רוּסִיִים
קצת חכמה שימושית
משוטט בין עולמות
גלגל חוזר
הִתְגַּלּוּת
מפגש
משפט גמליאל: שיר הנאהבים
משפט גמליאל: שיר הקטגורית
משפט גמליאל: שיר המתאבד
מכתב לאופליה
קפצולה
זעקה
על מות יַרְחִיבְדֶּמַע
מלחמה ושלום
יושבים אנשים
סוף מעשה (להקת חימום)
למתים לא אכפת
תמונה משפחתית
מחזור שירי ערים
סונטה תל-אביבית
הדרך מחיפה לכרמיאל
מעונות גאולה, חיפה
הדגל שלי הוא
ביכורים
טולדו
למתים לא אכפת
קשר השתיקה
כח הכבידה
אהבת-מולדת, נוסח מילולי
יום נחמה
בלדה לאיגור
לנעמי
אינדיאנים מספרים על רבין
ראיון עם החייזר
זה לא קל לבנות
מאירה
הגידי לי למה
שלושים ואחד
בסוף יעבור
וארשתיך לי
חורף בעיר
ראיון עם החייזר
המפלצת
אבן
יום סוער
ללא פנים
שיש
יש מילה אחת
תמצית העניין
ר'וּל
לגמור בזמן
המחתרת שלי
מקצה שיפורים
השד העדתי
שקיעת הבית הגבוה
בלוז למרחב המוגן
עקידות
האזינו זאת הברכה
גמלא (כאן לא)
המים המרים
תקופת הכלום
משאל עם
בקבוק לשמיים
שיר מוכר המנורות
לגמור בזמן
שיר ערש חורפי
מסע בין כוכבים
רכבת השחר
מי צריך את יעקב?
שיר רוח הרפאים
זוג משמיים (רחמו)
חמסין אחרון
דרך ארץ


הגל השקט


    הגל השקט

    פואֶמה זעירה עם מנגינה

    0. על הגל

    הַגַּל הַשָּׁקֵט
    תַּחֲנַת הָרַדְיוֹ הֲכִי טוֹבָה בְּהֶחְלֵט
    אֲבָל לֹא מְשַׁדְּרִים אוֹתָהּ כְּשֶׁאֵין מִלְחָמָה
    וְזֶה חֲבָל, בֶּאֱמֶת

    1. נתחיל בשפן הקטן ואחרי זה טיפה עלַי

    הַשָּׁפָן הַקָּטָן
    הַשְּׁמַנְמָן הַלָּבָן
    שֶׁגַּר בִּקְצֵה הַבֻּסְתָּן
    שָׁכַח כַּמּוּבָן
    לִסְגֹּר אֶת הַדֶּלֶת
    נִכְנְסוּ לוֹ לְתוֹךְ הַדִּירָה
    לָקְחוּ לוֹ אֶת כָּל הַסְּחוֹרָה
    כִּסְּחוּ לוֹ אֶת כָּל הַצּוּרָה
    וְהַחֲבֵרָה
    מֵאָז לֹא מְצַלְצֶלֶת

    הוּא יוֹשֵׁב לוֹ בְּתוֹךְ הַשִּׂיחִים
    בֵּין הַפְּרָחִים
    חַיָּיו הֲפוּכִים
    לִבּוֹ שְׂדֵה חוֹחִים
    מִי יְשַׁמֵּשׁ לוֹ מוֹרֶה נְבוֹכִים,
    לִנְשָׁמָה מְתֻסְכֶּלֶת,
    לְשָׁעָה, לְפָחוֹת?

    כִּי אֲנִי,
    שֶׁתָּמִיד מְטַפֵּל בְּמִקְרִים כָּאֵלֶּה,
    הָלַכְתִּי לִשְׂחוֹת.

    2. מתחת לגל אינני אחראי לשום דבר

    כָּל מִינֵי דָּגִים יֵשׁ בַּיָּם, כָּל מִינֵי לִוְיְתָנִים,
    דּוֹלְפִינִים,
    גַּם גְּדוֹלִים וְגַם קְטָנִים
    שֶׁהֵם בְּעֶצֶם יוֹנְקִים וְהֵם בִּכְלָל לֹא דָגִים
    אַךְ זֶה לֹא יִפְגַּע לָהֶם בַּזְּכֻיּוֹת,
          אֵין לָכֶם מַה לִהְיוֹת מֻדְאָגִים

    יֵשׁ הַרְבֵּה אַצּוֹת
    וְנוֹצוֹת
    שֶׁל שְׁחָפִים
    וְכָל מִינֵי אַלְמוֹגִים שֶׁחֶלְקָם אֲפִלּוּ יָפִים
    וְחֶלְקָם מַמָּשׁ מְכֹעָרִים
    וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶתְכֶם אוֹמְרִים
    שֶׁזּוֹ לֹא סִבָּה לְהַפְלוֹת לְרָעָה
          בֵּינָם לְבֵין אַלְמוֹגִים אֲחֵרִים
              
    בֹּא הֵנָּה, אַל תִּדְאַג
    בַּגִּלְגּוּל הַבָּא תַּהֲפֹךְ לְדָג

    3. נמשיך איתי

    הֲמוֹן מַכְאוֹבִים בָּעוֹלָם
    אֲנִי אַחְרָאִי לְכֻלָּם
    פִּתְרוֹן מֻשְׁלָם
    לְחַסְרֵי הַכֹּחַ
    מְנַחֵם אֶת כֻּלָּם וְכֻלָּן
    מִתְאַמֵּן כָּל הַזְּמָן
    (כַּזֶּה מִין נַחְמָן מְאֻמָּן)
    וְאֵין לִי מָנוֹחַ

    הוֹפֵךְ כָּל דֶּמַע לִצְחוֹק, זֶה אֶצְלִי לֶחֶם חֹק
    הָאוֹטוֹ שֶׁלִּי גָּדוֹל וְיָרֹק
    אַךְ כָּרֶגַע שָׂחִיתִי רָחוֹק, צָלַלְתִּי עָמֹק
    לְנַקּוֹת אֶת הַמֹּחַ,
    לַחֲפֹף וְלִשְׁטֹף

    כִּי אֲנִי
    כְּמוֹ לְכֻלָּם, לְעִתִּים גַּם לִי בָּא לִבְרֹחַ
    מֵעֵבֶר לַחוֹף.

    4. ולסיום

    כְּשֶׁאֲנִי מִתְרַחֵץ
    שֶׁהַכֹּל יִתְפּוֹצֵץ
    אֲנִי לֹא עָשׂוּי מֵעֵץ
    אָז שֶׁהַיְּקוּם יִתְאַמֵּץ
    וְיַמְתִּין שֶׁאָשִׂים מִכְנָסַיִם
    בְּכָל יוֹם כַּמָּה פְּעָמִים
    חֶסֶד-גְּבוּרָה-רַחֲמִים
    מַגִּיעָה גַּם לִי לִפְעָמִים
    מְנוּחַת צָהֳרַיִם

    נִשְׁאֲרָה עוֹד חֲצִי שָׁעָה...
    אַךְ הִנֵּה הַפְתָּעָה
    פִּתְאֹם מַגִּיעָה
    חֲצִי צְעָקָה וַחֲצִי קְרִיאָה
    לִקְצוֹת הָאָזְנַיִם,
    מְבַקֶּשֶׁת עֶזְרָה;

    וַאֲנִי
    כְּמוֹ אֵיזֶה שָׁפוּט שֶׁל עַצְמִי מְזַנֵּק מֵהַמַּיִם
    וְרָץ לְעֶבְרָהּ.

    ...כָּל מִינֵי דָּגִים יֵשׁ בַּיָּם, כָּל מִינֵי לִוְיְתָנִים...

    (2003 -) 8.5.2004 ערב ל"ג בעומר תשס"ד



    אין לך זבוב

    אֵין לְךָ זְבוּב שֶׁאֵין לוֹ מוּסַר הֶשְׂכֵּל
    וְאַתָּה עוֹשֶׂה, וַאֲנִי מִסְתַּכֵּל.
    וְאִם אֵינֶנִּי מֵבִין אֶת הַמֶּסֶר
    יֵשׁ שִׁיטַת הַגֶּזֶר וְהַמַּקֵּל
    הִיא עוֹבֶדֶת עֶשֶׂר.

    מָה עוֹד לֹא הִפְעַלְתִּי, אֱלֹהַּ, כְּדֵי לִקְלֹט?
    הֲתוּכַל לְגַלּוֹת אוֹ לִרְמֹז קַלּוֹת
    אֵיךְ לָרֶדֶת לְסוֹף אֵינְסוֹף דַּעְתְּךָ
    אוֹ לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת
    נְכוֹנוֹת. "אֵיכָה?",

    לְמָשָׁל, שְׁאֵלָה טוֹבָה, אַךְ לֹא תַכְלִיתִית,
    כִּי תְשׁוּבָה עָלֶיהָ קָשֶׁה לְפַסֵּל בְּטִיט.
    שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל - אַתְּ פְּתַח לוֹ.
    פְּתַח לִי, אֵל. (הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית).
    יִהְיֶה אַחְלָה:

    כְּבָר עַכְשָׁיו מִתְעוֹרֶרֶת בִּי מְצִיאוּת חֲדָשָׁה.
    מוּחָשִׁית אַךְ חַסְרַת מַמָּשׁ, כְּמוֹ גְבִינָה כְּחוּשָׁה.
    לִפְעָמִים אֲנִי מַאֲמִין שֶׁנִּתָּן לְמַמְּשָׁהּ.
    (כַּנּרְאֶה, סְתָם תְּחוּשָׁה).

    כ' תמוז תשס"ו - 15 יולי 2006



    שובי השולמית

    שׁוּב יוֹצֵא רְחוֹב
    עַד הַחוֹף עַד הַחוֹף
    שׁוּב קוֹרֵא הַנּוֹף
    בֹּקֶר טוֹב בֹּקֶר טוֹב
    שׁוּב מַסְתִּיר מָנוֹף
    אֶת הָרֹב אֶת הָרֹב
    עַד כַּמָּה קָרוֹב
    אֶל הַסּוֹף

    בְּחִיּוּג צְלִילִי
    מִתְחַבֵּר מְמַהֵר
    בַּנְקָאִי קוֹלִי
    חַשְׁמָלִי מְשַׁקֵּר
    מַאֲזָן שְׁלִילִי
    מִצְטַבֵּר מִצְטָעֵר
    הַמִּשְׂחָק שֶׁלִּי
    מְמַכֵּר

    הֲפָרַת חוֹזֶה
    מְסֻכָּן מְסֻכָּן
    הַמַּכְשִׁיר הַזֶּה
    בְּקָרוֹב יְתֻקַּן
    רָק מֵידָע כּוֹזֵב
    אַךְ תָּמִיד מְעֻדְכָּן
    כָּךְ אֲנִי עוֹזֵב:
    מְחֻכָּם

    לֶחֶם עֲבוֹדָה
    חֲמִשָּׁה תַשְׁלוּמִים
    כֶּנֶס יְחִידָה
    לִפְעָמִים לִפְעָמִים
    אֵין יוֹתֵר פְּלָדָה -
    חֹמֶר חַד-פְּעָמִי
    טוֹב, אַגִּיד תּוֹדָה,
    רָק לְמִי?

    אֵיזֶה חָג עַכְשָׁיו
    כַּנִּרְאֶה חֲנֻכָּה
    עֵגֶל-הַזָּהָב
    שֶׁל אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה
    הַמִּקְדָּשׁ חָרַב
    בֵּית הָרָב מְמֻשְׁכָּן
    מִי אוֹתִי יֹאהַב לְדַקָּה?

    תְּנוּ לִי בִּתְרוּמָה
    אַהֲבָה חַד-יוֹמִית
    תַּחַת הַרְדָּמָה
    אִם אֶפְשָׁר מְקוֹמִית
    עַיִן נֶעֶצְמָה
    בִּדְמָמָה חֲלוֹמִית
    עַל הָאֲדָמָה...

    שׁוּבִי
    שׁוּבִי הַשּׁוּלָמִית

    כ"ד כסלו תשנ"ט - 13 דצמבר 1998



    קרנשמש

    מִין
    קֶרֶן שֶׁמֶשׁ מוּזָרָה
    יֵשׁ אֶצְלִי בַּמְּגֵרָה
    בֵּין מִבְרָק לְחֶשְׁבּוֹנִית
    מִחֶבְרַת גְּרִירָה.

    אוּלַי
    טוֹב לִחְיוֹת בְּמַחְסָנִית:
    לֹא יוֹרִים אוֹתְךָ שֵׁנִית,
    וְהַמַּטָּרָה בְּרוּרָה
    וְרוֹאִים תַּכְלִית.

    יֵשׁ
    אוֹטוֹבּוּס אֶל הֶעָתִיד,
    אַךְ הוּא מְאַחֵר תָּמִיד,
    וְהַדֶּרֶךְ חֲזָרָה
    דֶּרֶךְ חֹר בַּוְרִיד.

    אֵשׁ
    וְעֵצִים - זוֹ מְדוּרָה,
    הַמִּזְבֵּחַ - תַּפְאוּרָה,
    הַסַּכִּין הִיא דִּמְיוֹנִית,
    הִיא מֶטָפוֹרָה.

    אֲנִי מְבַקֵּשׁ, מְבַקֵּשׁ, מְבַקֵּשׁ סְלִיחָה:
    אֲנִי מְבַיֵּשׁ, מְבַיֵּשׁ, מְבַיֵּשׁ אוֹתְךָ.
    וְאַל תְּחַדֵּשׁ, וְאַל תְּחַדֵּשׁ בִּי כְּלוּם!

    מִי פֹּה זָר לִי – שֶׁיָּקוּם,
    הִנֵּה קָם כָּל הַיְּקוּם
    וּמַבִּיט

    אפריל 1998 – ניסן תשנ"ח



    חושך, ידידי

    חֹשֶׁךְ, יְדִידִי הַטּוֹב
    שֶׁהָיָה מַכַּת מִצְרַיִם
    וְעַכְשָׁיו כֻּלּוֹ רָטֹב
    כַּנִּרְאֶה, יוֹרְדִים הַמַּיִם
    מְעַנְיֵן מַה יּוֹם יַמְלִיט
    מִן הָרֶחֶם אִישׁ מַגִּיחַ
    עַל רֹאשׁוֹ תְּלוּיָה טַלִּית
    כַּנִּרְאֶה, זֶה הַמָּשִׁיחַ
    הוּא לָבוּשׁ מַדֵּי סוֹהֵר
    בְּדַרְגָּה שֶׁל רַב-כַּלַּאי
    וְאוֹמֵר "שָׁלוֹם, חָבֵר" -
    כַּנִּרְאֶה, אֵלַי

    כסלו תשנ"ח – דצמבר 1997



    הוכחת האי-טרנזיטיביות של האהבה

    אָקוּטָאגָאוָה אָהַב אֶת טוֹלְסְטוֹי
    וַאֲנִי אוֹהֵב אֶת אָקוּטָאגָאוָה
    אַךְ בְּקָרְאִי אֶת "מִלְחָמָה וְשָׁלוֹם"
    אֲנִי נִרְדָּם בַּגִּיחָה הַשְּׁתֵים-עֶשְׂרֵה
    לְעִמְקֵי הָפִילוֹסוֹפְיָה שֶׁל הַמּוּבָן-מֵאֵלָיו
    וּכְשֶׁאֲנִי מִתְעוֹרֵר
    אֲנִי מֵבִין בִּבְהִירוּת מַזְוִיעָה
    שֶׁהָאַהֲבָה אֵינָהּ טְרַנְזִיטִיבִית
    הָאַהֲבָה אֵינָהּ טְרַנְזִיטִיבִית
    הָאַהֲבָה אֵינָהּ טְרַנְזִיטִיבִית
    מש"ל

    1999



    דרך

    עַד מֵאָה וְעֶשְׂרִים
    עָמְדוּ בַּזְּמָן?
    לֹא, הָמְּפַקֵּד

    כ"ה אדר א' תשנ"ה – 25 פברואר 1995



    הורה אינטרנט יפה

    הָיִיתִי חֲפַרְפֶּרֶת מְחֻפֶּרֶת בְּבֵיתִי;
    הַפַּחַד הַגָּדוֹל הָיָה – אוּלַי יִרְאוּ אוֹתִי.
    אֲבָל הַשֵּׁם שֶׁלִּי סֵרַב לָשֶׁבֶת בַּצְּלָלִים:
    הוּא כְּבָר הֶחְלִיט שֶׁהוּא נוֹעַד לְמַעֲשִׂים גְּדוֹלִים!
    הַשֵּׁם שֶׁלִּי יָשַׁב, חָרַק שִׁנַּיִם וּבָכָה:
    תָּפַסְתִּי פַּעַם כְּבָר אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא תִכְנֵן בְּרִיחָה.
    בַּסּוֹף חָשַׁב שֶׁהוּא יִגְמֹר נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים –
    וְאָז, סוֹף-סוֹף, קִבַּלְתִּי אֶת הָאִינְטֶרְנֵט שֶׁלִּי!

    הָאִינְטֶרְנֵט שֶׁלִּי הִצִּיל אוֹתִי מֵהַכְּבָלִים:
    בֵּיתִי, צוּרִי וּמִבְצָרִי הָאִינְטֶרְנֵט שֶׁלִּי.
    אֲנִי יוֹשֵׁב מוּל כַּפְתּוֹרִים, פָּנַי מַאֲפִירִים –
    אֲבָל הַשֵּׁם שֶׁלִּי גוֹלֵשׁ, וְיֵשׁ לוֹ כְּבָר שְׁרִירִים!
    הָאִינְטֶרְנֵט שֶׁלִּי הוּא סוֹף חַיַּי הָעֲצוּבִים.
    הוּא יִשָּׁאֵר לִי גַּם כְּשֶׁיִּגָּמְרוּ הַמַּחְשֵׁבִים,
    כְּשֶׁהַתָּכְנָה תַפְסִיק לִפְעֹל, הַקֹּבֶץ יְגֻבֶּה,
    זֶה שֶׁשִּחֵק אוֹתִי יָקוּם, וְהַמָּסָךְ יִכְבֶּה...

    ...אֵיזֶה אִינְטֶרְנֵט יָפֶה
    יֵשׁ לִי כָּאן!
    הַשֵּׁם שֶׁלִּי שׁוֹתֶה קָפֶה –
    אֲנִי מוּגָן!
    הַשֵּׁם שֶׁלִּי עוֹלֶה עַל סוּס, יוֹצֵא לְמַסָּעוֹת,
    הַשֵּׁם שֶׁלִּי – גִּבּוֹר גָדוֹל בְּהַבָּעַת-דֵעוֹת,
    הַשֵּׁם שֶׁלִּי רוֹקֵד בַּבָּר, מַתְחִיל עִם בַּחוּרוֹת –
    וְאוֹתִי
    אִי-אֶפְשָׁר
    לִרְאוֹת!

    1998



    איש קנה עולמו

                יש קונה עולמו בשעה אחת (עבודה זרה י' ע"ב)

    אִישׁ
    קָנָה עוֹלָמוֹ בְּשָׁעָה,
    אָז
    מָכַר עוֹלָמוֹ בְּמֵאָה.
    שָׁב
    הַבַּיְתָה לִמְכֹּר וְלִקְנוֹת,
    לִמְכֹּר וְלִקְנוֹת עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת.
    רַק
    עַד קֵץ הַיָּמִים לֹא זָכַר
    מָה
    קָנָה בְּשָׁעָה וּמָכַר.
    (זֶה
    לֹא שִׁיר שֶׁכּוֹתְבִים הַיּוֹם
    זֶה
    סִפּוּר שֶׁכָּתְבוּ מָחָר)

    כ"ו כסלו תשנ"ב – 3 דצמבר 1991



    פחד

    תֵּכֶף יָבֹא אָדוֹן זְמָן
    עַל הַקּוֹרְקִינֶט הַמַּלְכוּתִי
    וְיַחְתֹּךְ

    חשוון תשנ"ב – אוקטובר 1991



    חופשיר

    סַע
    סַע
    אֵיזֶה פֶּלֶא
    שׁוּב אֲנִי מִחוּץ לַכֶּלֶא!
    חַם וְיַם וּסְתַם קַיָּם
    וְכָל מִינֵי דְבָרִים כָּאֵלֶּה -
    תַּם,
    תַּם!
    זְמַן לָנוּחַ.
    זֶה מִחוּץ לְכָל וִכּוּחַ:
    הָעוֹלָם שֶׁלִּי כֻּלּוֹ,
    אֲנִי חָפְשִׁי כְּחֵץ שָׁלוּחַ...
    ...לֹא,
    לֹא!
    חֵץ בַּקֶּשֶׁת
    לא בּוֹחֵר לְאָן לַגֶּשֶׁת.
    חֵץ נִשְׁלָח בְּיַד יוֹרֶה!
    אֵיךְ נָפַלְתִּי שׁוּב בָּרֶשֶׁת?
    רְאֵה!
    רְאֵה:
    הִנֵּה אֶצְבַּע.
    יָד קְרֵבָה, אוֹחֶזֶת חֵץ בָּהּ.
    חֵץ נוֹרָה - נוֹרָא חָפְשִׁי -
    וְ- בּוּם. הָרֹאשׁ בְּלוּחַ עֵץ בָּא.
    גְּשִׁי,
    גְּשִׁי:
    מַה קָּרָה פֹּה?
    אִם קָלַעְתְּ לַמַּטָּרָה פֹּה,
    גְּשִׁי לִבְדֹּק כַּמָּה הוֹצֵאת...
    אֵיפֹה חֹפֶשׁ הַבְּחִירָה פֹּה?
    חֵטְא,
    חֵטְא!
    חֵץ שָׁלוּחַ...
    אַשְׁלָיוֹת פּוֹרְחוֹת בָּרוּחַ.
    שָׁב עַכְשָׁיו מַהֵר לַתָּא:
    שָׁם אוּלַי אֶהְיֶה בָּטוּחַ.
    סַע.

    כ"ד-כ"ו סיוון תשס"ו - 20-22 יוני 2006



    נוער שוחר מדע

    יֵשׁ מָקוֹם אֶחָד שֶׁבּוֹ הַכֹּל נוֹגֵעַ לְכֻלָּם
    וְשָׁם לָאֲדָמָה יֵשׁ קֶצֶב וְצָהֹב נוֹשֵׁק לִשְׂמֹאל
    וְיֵשׁ שָׁם מַלְאָכִים עוֹלִים וְגַם יוֹרְדִים עַל הַסֻּלָּם
    וְהֵם לוֹקְחִים אִתָּם שֵׁדִים כִּי פְּלוּרָלִיזְם, סַךְ הַכֹּל –
    וְלֹא כְּדַאי לְךָ לְהַזְמִין לְשָׁם אֲנָשִׁים בְּלִי אַכְזָבוֹת:
    הֵם יַעַבְרוּ בֵּין הָעֵצִים וְלֹא יָבִינוּ שׁוּם דָּבָר
    וְיִגָּמֵר לָהֶם בַּסּוֹף וְהֵם יֵצְאוּ, אֲבָל בְּעוֹד
    שָׁנָה אוֹ שְׁתַיִם יִצְמְחוּ לְךָ שִׂיחִים שֶׁל אַכְזָבָה

    וְתֶאֱסֹף וּתְעַשֵּׁן אוֹתָם, וְתִתְרַגֵּשׁ נוֹרָא
    וּתְאַרְגֵּן מִין מְסִבֹּנֶת-הַפְתָּעָה לְעַצְמְךָ
    וַאֲנָשִׁים בְּלִי אַכְזָבוֹת תַּזְמִין לִכְבוֹד הַמְּאֹרָע;
    הֵם יִטְפְּחוּ עַל הַכָּתֵף וִיאַחֲלוּ "בְּהַצְלָחָה".
    וּבַמְּסִבָּה הַזֹּאת תִּשְׁתֶּה וְתִשְׁתַּכֵּר עַד לֹא יָדַע
    וְתַעֲשֶׂה לְךָ בּוּשׁוֹת, וְתִשָּׁאֵר בְּלִי עֲבוֹדָה
    וְתַהֲפֹךְ מַדְרִיךְ לְנֹעַר כִּשְׁרוֹנִי שׁוֹחֵר-מַדָּע
    עִם נְעָרִים שְׁחוֹרֵי-מַדָּע כַּנֶּחָמָה הַיְּחִידָה...

    גָּן,
    נַדְנֵדָה
    וְנֹעַר שׁוֹחֵר-מַדָּע.
    וְהַדֶּרֶךְ לַזְּמָן אֲבוּדָה:
    תּוֹדָה.
    אֵין
    מִלְחָמָה,
    וְיוֹתֵר לֹא יִהְיֶה עַל מָה;
    וְאֵיךְ-שֶׁהוּא הַנְּשָׁמָה
    שְׁלֵמָה.

    וּמִישֶׁהוּ מְחַיֵּךְ מֵהַצָּד...

    4 דצמבר 1995



    ועכשיו, מלכה

    הִסְתַּכְּלִי בַּחַלּוֹן מִמְרוֹמֵי הַמִּגְדָּל הַגָּבֹהַּ
    וְסַכְּמִי אֶלֶף שְנוֹת מְנוּחָה שֶׁהַיּוֹם נִגְמְרָה:
    אֶלֶף שְׁנוֹת מְנוּחָה. לְהַבִּיט בָּעוֹלָם בְּלִי לִנְגֹּעַ.
    וְעַכְשָׁיו לַעֲבֹד, כִּי צָרִיךְ לַעֲבֹד, אֵין בְּרֵירָה.

    מִתְעוֹרֶרֶת אֶל דּוֹר שֶׁיּוֹתֵר לֹא יָכֹל לְהַפְתִּיעַ,
    שֶׁמַּגְשִׁים כָּל חֲלוֹם-בַּלָּהוֹת שֶׁתִּבְדִי בְּטָעוּת.
    נְבוּאוֹת עֲתִיקוֹת כְּבָר יוֹתֵר לֹא בָּאוֹת לְהַתְרִיעַ:
    הֵן עַכְשָׁיו ... הֵן עַכְשָׁיו ... הֵן עַכְשָׁיו... הֵן עַכְשָׁיו מְצִיאוּת.

    הַאֲמִינִי, שָׁנִים שֶׁחָשַבְנוּ לִרְאוֹת אֶת פָּנַיִךְ:
    כָּל אֶחָד מְדַבֵּר, מְדַבֵּר וּבַסּוֹף מִתְעַצֵּל;
    וְאֶצְלֵךְ רְשׁוּמִים טֶלֶפוֹנִים שֶׁל כָּל נְתִינַיִךְ,
    אֲבָל אַתְּ בְּטוּחָה שֶׁמַּלְכָּה לֹא צְרִיכָה לְצַלְצֵל.

    אֶלֶף שְנוֹת מְנוּחָה הִסְתַּיְּמוּ. הַשָּׁעָה מְאֻחֶרֶת
    וְיוֹתֵר לֹא תוּכְלִי לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמֵךְ עוֹד שָׁנָה;
    וְלָכֵן אַתְּ לְאָט מְזִיזָה אֶת הַיָּד לַשְּׁפוֹפֶרֶת
    וְשׁוֹמַעַת שִׂיחָה מַמְתִּינָה, מַמְתִּינָה, מַמְתִּינָה.

    כ"ח ניסן תשס"א - 21 אפריל 2001



רוח הזמן


    ספירה לאחור

    הוּא כְּבָר יוֹשֵׁב עַל הַסַּפָּה
    עִם לוּחַ-בַּקָּרָה
    וְלָנוּ שֵׁשׁ חָמֵשׁ אַרְבַּע
    מַתְחִיל אֶת הַסְּפִירָה

    אַתָּה רוֹקֵד בַּמְּסִבָּה
    נוֹאֵף עִם חֲמוּדוֹת
    וְהוּא לְךָ חָמֵשׁ אַרְבַּע
    הֶתקֵף וְאֵין בְּגִידוֹת

    אַתְּ מְחַפֶּשֶׂת אַהֲבָה
    מִטָּה מִשְׂרָד חֲנוּת
    וְהוּא לָךְ שֵׁשׁ חָמֵשׁ אַרְבַּע
    הִגִּיעַ זְמַן לָמוּת

    הוּא מִתְנַהֵג כִּכְפוּי-טוֹבָה
    בְּלִי שׁוּם רִגְשֵׁי-כָּבוֹד

    אוּלַי גָּם לוֹ חָמֵשׁ אַרְבַּע
    מִבְּלִי שֶׁהוּא יַחְשֹׁד

    י"ד תשרי תשנ"ג - 11 אוקטובר 1992



    L'Esprit du Temps (רוח הזמן)

    אֵין בִּכְלָל אֶסְפְּרִי-דִי-טַן
    יֵשׁ שָׁאמָאן שָׁמֵן קָטָן
    וּלְתֹף אוֹתוֹ שָׁאמָאן
    נִשְׁמָעוֹת רוּחוֹת הַזְּמָן

    מְתוֹפֵף הוּא מַנְגִּינָה
    וּמַכְתִּיב אֶת הָאָפְנָה
    הָאַרְטִיסְטִית הַמִּינִית
    הַפּוֹלִיטִית-מְדִינִית

    סְתָם אָדָם בְּתִלְבּשֶׁת אֶתְנִית פָּנִים שֶׁל בֶּן-מִיעוּטִים
    קֶצֶב קֶסֶם כַּזֶּה כַּבִּיר בִּתְבוּנָה מְשַׁנֶּה עִתִּים
    בֵּין מוֹדֶרְן לְבֵין פּוֹסְט-מוֹדֶרְן צִיּוֹנִי לְפּוֹסְט-צִיּוֹנִי
    מַה קּוֹנְסֶנְזוּס מַה לֹּא קוֹנְסֶנְזוּס - וְאָז הִגַּעְתִּי אֲנִי

    הִתְגַּנַּבְתִּי אֵלָיו בַּסֵּתֶר תָּפַסְתִּי לוֹ בַּזָּקָן
    אֵיךְ אַתָּה זָקֵן מְנֻוָּל מְשַׂחֵק בָּאֶסְפְּרִי-דִי-טַן
    מִלְיַרְדֵּי אֲנָשִׁים חַפִּים שֶׁאֵינְךָ מַכִּיר בֶּאֱמֶת ---
    הַשָּׁאמָאן חִרְחֵר בְּיָדַי לָקָה בְּלִבּוֹ וָמֵת

    שֶׁקֶט הִשְׂתָּרֵר פִּתְאֹם
    הִתְגַּלְגֵל הַתֹּף יָתוֹם
    אִישׁ אֵינוֹ קוֹבֵעַ כְּבָר
    מַה יִּהְיֶה מָחָר

    י"ז תמוז תשס"ו - 13 יולי 2006



    שירה חדשה אוהוהו

    שִׁירָה חֲדָשָׁה - אוֹהוֹהוֹ! - שַׁבְּחוּ, גְּאוּלִים!
    שִׁירָה הֲרְמוֹנִית כְּמַטָּחֵי-טִילִים.
    שִׁירָה מֵלוֹדִית כּמוֹ יִלְלוֹת-חֲתוּלִים.

    שִׁירָה שֶׁהִיא פְּנֵי-הַדּוֹר, לְפָחוֹת הֶעָשׂוֹר,
    הַמַּסְעִירָה גָּם אֶת הָאוֹחֵז בַּמַּסּוֹר,
    לֹא רַק שְׁנֵי דּוֹקְטוֹרִים וַחֲצִי פְּרוֹפֶסוֹר.

    שִׁירָה פְּעִילָה, עַזָּה, הוֹזָה וְחוֹזָה.
    שִׁירָה פּוֹרִיָּה, פּוֹרֶצֶת וּמְעִיזָה.
    אוּלַי בְּמִשְׁקָל, אֲפִלּוּ בַּחֲרִיזָה.

    שִׁירָה הַנּוֹתֶנֶת עֵצוֹת, לֹא אוֹבֶדֶת עֵצוֹת.
    מַרְעִידָה, מַרְקִידָה, מוֹלֶכֶת בְּרֹאשׁ חוּצוֹת.

    (נִגְמַר לִי הַזְּמַן. צָרִיךְ לְהָכִין קְצִיצוֹת.)

    כ' תמוז תשס"ו - 16 יולי 2006



    אֶטְיוּד: מְשׁוֹרְרִים רוּסִיִים

    כַּמַּה טּוֹב לִהְיוֹת מְשׁוֹרֵר רוּסִי
    וְרָאשֵׁי נָשִׁים לְסַחְרֵר!
    לְהַרְגִּיז מְלָכִים, לַעֲשׂוֹת נִסִּים
    וְאַחַר-כָּךְ - לָמוּת מַהֵר.

    בְּפֻנְדָּק אָפֵל הוּא עַל דַף רָכוּן,
    שְׂעָרוֹ מְקֻרְזָל בָּהִיר.
    הוּא שׁוֹתֶה לְלֹא יִסּוּרֵי מַצְפּוּן -
    כִּי הֲרֵי הוּא יָמוּת צָעִיר.

    כָּל כִּכָּר שֶׁבָּהּ הוּא קוֹרֵא שִׁירִים
    תֶּאֱסֹף הֲמוֹנֵי-אָדָם.
    הֵם אוֹתוֹ לִשְׁמֹעַ מְמַהֲרִים:
    הֵם יוֹדְעִים שֶׁיָמוּת מֻקְדָּם.

    וְהַסוֹף: דּוּ-קְרָב, יְרִיּוֹת, כְּתָמִים,
    תְּהִלָּה מֵעֵבֶר לַזְּמַן...
    ...מְשׁוֹרֵר רוּסִי הֶאֱרִיךְ יָמִים?
    הוּא וַדַּאי כָּתַב גַּם רוֹמָן!

    י"ג תשרי תשנ"ו – 7 אוקטובר 1995



    קצת חכמה שימושית

    מִי שֶׁזּוֹחֵל, מִתְחַבֵּא בְּקַלּוּת;
    בְּמִי שֶׁעָף, קַל יוֹתֵר לִקְלֹעַ;
    הַסַּכָּנָה בְּשִׁגְעוֹן גַּדְלוּת –
    שֶׁתִּהְיֶה בֶּאֱמֶת גָּבֹהַ;
    אִם שְׁנָתַיִם אֵין אַהֲבָה –
    זוֹ בְּהֶחְלֵט בְּשׂוֹרָה מְשַׂמַּחַת:
    מִי שֶׁמִּתְאַמֵּן לִהְיוֹת לְבָד,
    יִהְיֶה לוֹ קַל לִהְיוֹת בְּיַחַד.

    אִם תִּרְכַּב עַל סוּסִים אַבִּירִים,
    תְּקַבֵּל דְּרָקוֹנִים לְקִנּוּחַ,
    וְאִם דְּרָקוֹנִים חֲסֵרִים –
    בַּסּוֹף
    תִּרְדֹּף לְבָד אַחַר טַחֲנוֹת-רוּחַ;
    הַהוֹרוֹסְקוֹפּ מֵבִיא מַזָּל
    רַק אִם קוֹרְאִים אַחֲרֵי שָׁבוּעַ;
    וּפִתְגָּמִים לֹא עוֹזְרִים בִּכְלָל –
    זֶה הַפִּתְגָּם הֲכִי יָדוּעַ...

    מִי שֶׁזּוֹחֵל, מִתְחַבֵּא בְּקַלּוּת;
    מִי שֶׁהוֹלֵךְ, מַטָּרָה נַיֶּדֶת;
    אִם יוֹם אֶחָד, בְּמִקְרֶה, תָמוּת –
    לֹא תְקַבֵּל מַתְנוֹת יוֹם-הֻלֶּדֶת!
    כָּל הַסִּפּוּר הַזֶּה נֶחְמָד
    כְּנֶחָמָה עַצְמִית מְתֻסְכֶּלֶת
    לְבֶן-אָדָם שֶׁיּוֹשֵׁב לְבָד
    מוּל אַרְבָּעָה קִירוֹת וְדֶלֶת –

    תָּשִׁיר, אַל תִּבְכֶּה, תָּשִׁיר.

    13 יוני 1993 – כ"ד סיוון תשנ"ג



    משוטט בין עולמות

    מְשׁוֹטֵט בֵּין עוֹלָמוֹת עִם תַּרְמִיל וּמַקֵּל
    יֵשׁ לוֹ הֲמוֹן סִפּוּרִים לְסַפֵּר
    וּמַזְכָּרוֹת לְהַרְאוֹת לְמִי שֶׁמּוּכָן לְהִסְתַּכֵּל

    הוּא פָּגַשׁ בִּפְרָחִים שֶׁיּוֹדְעִים לְהִתְהַלֵּךְ
    וְנָגַע בְּרַגְלֵי אֲנָשִׁים עִם כְּנָפַיִם
    הוּא נִשֵּׁק נְסִיכָה בִּלְתִּי-נִרְאֵית
    בְּלִי לִשְׁאֹל אִם יָפָה הִיא

    הוּא רָאָה חֱרָבוֹת שֶׁל טִירוֹת וְתִקְווֹת
    וְלִטֵּף חֲרָבוֹת שֶׁחָתְכוּ אוֹר יָרֵחַ
    הוּא רָכַב עַל סוּסִים שֶׁמְּדַבְּרִים:
    לֹא כְּאָדוֹן, כְּאוֹרֵחַ.

    הוּא הָיָה כָּל-יָכֹל, הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה,
    וְהֻצְּעָה לוֹ מַלְכוּת כָּל יוֹמַיִם, בְּעֵרֶךְ;
    אַךְ כָּל פַּעַם הוּא סֵרֵב וְהִמְשִׁיךְ
    מִפְּנֵי הַתְּשׁוּקָה שֶׁל הַדֶּרֶךְ.

    מְשׁוֹטֵט בֵּין עוֹלָמוֹת עִם תַּרְמִיל וּמַקֵּל
    יֵשׁ לוֹ הֲמוֹן סִפּוּרִים לְסַפֵּר
    וּמַזְכָּרוֹת לְהַרְאוֹת לְמִי שֶׁמּוּכָן לְהִסְתַּכֵּל.

    אִם הוּא מְבַקֵּשׁ לְשַׁלֵּם - תְּשַׁלְּמוּ, זֶה מִשְׁתַּלֵּם;
    שְׁבוּ מִסְּבִיבוֹ לִרְאוֹת וְלִשְׁמֹעַ,
    מַהֲרוּ לִתְפֹּס מָקוֹם
    לִפְנֵי שֶׁהוּא
    יֵעָלֵם

    6.1.2005 - כ"ו טבת תשס"ה



    גלגל חוזר

    הוּא אוֹמֵר תְּדַלֵּג תְּדַלֵּג תְּדַלֵּג
    מָה אַתָּה דוֹאֵג מָה אַתָּה דוֹאֵג
    קְצַת חֲשִׁיבָה חִיּוּבִית וְאַתָּה עוֹבֵר כָּל מִכְשׁוֹל
    וְזֶה שֶׁלְּמַטָּה תְּהוֹם פְּעוּרָה
    זֶה לֹא נוֹרָא, זֶה בִּכְלָל לֹא נוֹרָא
    תָּרוּץ מַהֵר, תַּחֲשֹׁב חִיּוּבִי, לֹא תַסְפִּיק לִפֹּל

    הוּא צוֹחֵק: סַכָּנָה? אֵיזוֹ סַכָּנָה?
    אַתָּה קְטַן-אֱמוּנָה, אַתָּה קְטַן-אֱמוּנָה
    אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁהַכֹּל בְּסֵדֶר, אָז מַה לֹּא טוֹב?
    אֵיזֶה חֹק-כְּבִידָה? אֵיזֶה חֹק-כְּבִידָה?
    אֲנִי לֹא מַכִּיר, גַּם אַתָּה אַל תֵּדַע,
    כָּתוּב בַּתָּנָ"ךְ שֶׁמּוֹסִיף הַדַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב!

    אָז אֲנִי מְשֻׁכְנָע, אֲנִי מְשֻׁכְנָע
    וְהָאֱמוּנָה שֶׁלִּי כְּבָר לֹא קְטָנָה
    הַתִּקְוָה שֶׁלִּי שְׁלווּחָה קָדִימָה כְּמוֹ גֶשֶׁר נוֹצֵץ
    וַאֲנִי קוֹפֵץ וְרַגְלַי מְפַשֵּׂק
    וְנוֹפֵל לְמַטָּה וּמִתְרַסֵּק
    כְּמוֹ אֲפַרְסֵק שֶׁלֹּא נוֹפֵל רָחוֹק מֵהָעֵץ

    אֲנִי מֵת וְרוֹאֶה בְּעֵינֵי רוּחִי -
    הוּא אוֹמֵר "סְלִיחָה, זֶה הָיָה הֶכְרֵחִי"
    מִסְתּוֹבֵב וְהוֹלֵךְ לְמָקוֹם אַחֵר לַעֲשׂוֹת עֲסָקִים
    בַּגִּלְגּוּל הַבָּא יַגִּיעַ יוֹם
    הוּא יִהְיֶה זֶה שֶׁיִּפֹּל לַתְּהוֹם

    וַאֲנִי אַצִּיל אוֹתוֹ.
    אֲנִי אַצִּיל אוֹתו!

    וַאֲנִי אַצִּיל אוֹתו - לַמְרוֹת שֶׁהוּא לֹא יַסְכִּים!

    20.12.2005



    הִתְגַּלּוּת

    אִם אֲנִי קַיָּם עַכְשָׁיו –
    כַּנִּרְאֶה, זֶה לֹא לַשַּׁוְא.
    אִם אֲנִי כָּרֶגַע כָּאן –
    כַּנִּרְאֶה שֶׁזֶּה תֻּכְנַן.
    אִם הַחֲשֵׁכָה רַבָּה –
    כַּנִּרְאֶה שֶׁיֵּשׁ סִבָּה.
    אִם נִדְמֶה שֶׁאֵין כְּבָר זְמָן –
    כַּנִּרְאֶה שֶׁזֶּה סִימָן.

    אִם הֵבַנְתִּי נְכוֹנָה,
    כָּל חַיַּי הֵם הֲכָנָה
    לַתַּפְקִיד הָאֲמִיתִי
    שֶׁלִּשְׁמוֹ יִצְּרוּ אוֹתִי:
    לְהָאִיר בָּאֲפֵלָה,
    לְהָסִיר אֶת הַקְּלָלָה,
    עַד שֶׁיִּגָּמֵר כֹּחִי
    הַקָּלוּשׁ בְּלָאו-הֲכִי.

    לְפִיכָךְ אֶפְתַּח הַיּוֹם
    אֶת הַדֶּלֶת לַתְּהוֹם,
    לְאוֹתָהּ הָעֲלָטָה
    שֶׁבֵּיתִי הִיא מֵעַתָּה:
    אֶתְיַצֵּב עַל הַמִּפְתָּן
    לְבַדִּי, כָּל-כָּךְ קָטָן,
    לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ נַחְשׁוֹן
    אֶת הַצַּעַד הָרִאשׁוֹן.

    אֵין בָּהּ נֵר וְלֹא פָּנָס;
    אַךְ הִנֵּה אֲנִי נִכְנָס.
    אֵין פָּנָס בָּהּ וְלֹא נֵר;
    אַךְ הִנֵּה אֲנִי בּוֹעֵר.
    בְּיָדַיִם מַזִּיעוֹת
    (לֹא אָשׁוּב אָחוֹרָה עוֹד!)
    מְכַסֶּה אֶת הַפָּנִים
    וְקוֹפֵץ: אֲנִי בִּפְנִים.

    וּלְפֶתַע מְגַלֶּה:
    הֶחָלָל הַזֶּה מָלֵא
    בְּאוֹרוֹת מְנַצְנְצִים –
    יֵשׁ כָּמוֹנִי עוֹד קוֹפְצִים;
    כְּמוֹ בְּמַעֲשֶׂה כְּשָׁפִים –
    אֲלָפִים וַאֲלָפִים.
    עוֹד כּוֹכָב וְעוֹד כּוֹכָב:
    כַּנִּרְאֶה, זֶה לֹא לַשַּׁוְא.

    13 מאי 2004 – ל"ח בעומר תשס"ד



    מפגש

    נֶחְמָד,
    כָּל עוֹד הָעוֹלָם לֹא הֻשְׁמַד,
    לְהִפָּגֵשׁ
    לַעֲשׂוֹת "עַל הָאֵשׁ"
    בְּעֶרֶב יָפֶה:
    לֹא צָרִיךְ בֵּית-קָפֶה -
    בְּאַחַד הַבָּתִים,
    עִם הֲמוֹן פִּטְפּוּטִים
    עַל שְׁטֻיּוֹת

    וְלִחְיוֹת
    וְלֹא לְחַפֵּשׂ בְּעָיוֹת.
    הַיְּלָדִים
    הִנֵּה כְּבָר נוֹדְדִים
    לְאֵיזוֹ פִּנָּה
    שֶׁבִּקְצֵה הַגִּנָּה
    לָעוֹלָם שֶׁלָּהֶם
    הַקָּטָן, הַתּוֹאֵם
    אֶת גִּילָם -

    זֶה מֻשְׁלָם!
    וְאָנוּ נִצְחַק לְמוּלָם
    וְנִסָּחֵף
    שׁוּב וָשׁוּב נִתְפַּלְסֵף
    עַל נוֹשְׂאֵי הַשָּׁעָה
    וְנַבִּיעַ דֵּעָה
    בְּוִכּוּחַ לָהוּט
    וְנִגְלֹשׁ לְמַהוּת
    הַחַיִּים

    אֱלֹהִים
    וּמִי הַטּוֹבִים/הָרָעִים...
    ...בְּלִי לָשִׂים לֵב
    שֶׁהַצֵּל מִתְקָרֵב
    שֶׁהַכּוֹכָבִים
    מֵעָלֵינוּ כָּבִים
    וְשֶׁזֶּה לֹא צוֹפָר,
    אֶלָּא קוֹל הַשּׁוֹפָר
    סוֹף כָּל סוֹף.

    נֶאֱסֹף
    הַכֹּל, נִפָּרֵד מֵהַנּוֹף.
    סוֹף? הַתְחָלָה?
    וּבְכָל זֹאת נִפְלָא
    שֶׁהִגַּעְנוּ לְכָאן
    סְבִיב אוֹתוֹ הַשֻּׁלְחָן.
    ...זֶה יִקְרֶה עוֹד שְׁנִיָּה,
    אֲבָל מַה שֶׁהָיָה
    הָיָה

    בְּיַחַד.

    20 ספטמבר 2005



    משפט גמליאל: שיר הנאהבים

    בֵּין מַחְצַבִּים עַד לְיוֹם הַדִּין
    נִשְׁכַּב בְּצוּרַת אָבָק
    כֵּיוָן שֶׁקָּשֶׁה לִהְיוֹת יְהוּדִי
    צָרְפָתִי, לְטָאָה וְחַיְדָּק.

    וּמִפְּנֵי שֶׁהַמְּלָאכָה גְּדוֹלָה,
    יִתְעַרְבֵּב עַד בֹּא הַתִּשְׁבִּי
    הַכָּבֵד שֶׁלִּי וְהַטְחוֹל שֶׁלָּךְ
    וַחֲצִי-מֹחֵךְ בְּלִבִּי.

    וְחֶצְיֶנוּ-אֲנִי וְחֶצְיֶנוּ-אַתְּ
    כַּאֲשֶׁר שְׁנָתֵנוּ תֻטְרַד
    לֹא נָעִיד עַל עַצְמֵנוּ רָעוֹת בַּמִּשְׁפָּט,
    וְנִהְיֶה מְחוּלִים לָעַד.

    1 אוקטובר 1993 - ט"ז תשרי תשנ"ד



    משפט גמליאל: שיר הקטגורית

    מִתְעוֹרֶרֶת מֵחֲלוֹם מָתוֹק -
    יֵשׁ עַל זֶה סְעִיף בַּחֹק.
    שָׂמָה מַיִם בַּקֻּמְקוּם -
    עוֹד נוֹשֵׂא לִכְתָב-אִשּׁוּם.
    אֲרוּחָה לַיְּלָדִים -
    זֶהוּ פְּסָק יוֹצֵר תַּקְדִּים.
    כּוֹס קָפֶה, כַּפִית-סֻכָּר -
    שְׁתֵּי תְקוּפוֹת שֶׁל מַאֲסָר...

    קָטֶגוֹר - זוֹ עֲבוֹדָה קָשָׁה.
    אֵין לַקָּטֶגוֹר חֻפְשָׁה,
    כִּי צָרִיךְ גַּם לִפְעָמִים
    לְהַחֲלִיט שֶׁאֲשֵׁמִים
    הַשּׁוֹטֵר וְהַפָּקִיד,
    הַשּׁוֹפֵט וְהַפְּרַקְלִיט,
    הַקָּהָל שֶׁבָּאוּלָם
    וַאֲנִי - בִּשְׁבִיל כֻּלָּם.

    הַכַּתָב שֶׁבָּעִתּוֹן
    וְהַשַּׂר שֶׁבַּשִּׁלְטוֹן,
    הַקַּרְיָן שֶׁבָּרַמְקוֹל
    וַאֲנִי - יוֹתֵר מִכָּל.
    אֵין זִכּוּי וַחֲנִינָה:
    יֵשׁ לִכְלֹא אֶת הַמְּדִינָה,
    בַּגְּבוּלוֹת לָשִׂים תְּיָלִים...

    ...הִנֵּה הַתַּפְקִיד שֶׁלִּי.

    אביב 1993



    משפט גמליאל: שיר המתאבד

    וְהַקְּרָב מִמֵּילָא כְּבָר תַּם
    וְהַתָּם מִמֵּילָא נֻצַּח
    וְהַכֹּל בָּרוּר כְּכִתְמֵי הַדָּם
    עַל כַּפּוֹת יְדֵי הַנִּרְצָח.

    אֲחַר-כָּךְ אֶל דּוּכַן-הָעֵדוּת
    הַפְּרַקְלִיט יַעֲלֶה וְיוֹכִיחַ
    שֶׁכָּל הַחַיִּים הֵם נִסְיוֹן-הִתְאַבְּדוּת
    שֶׁנִּכְשָׁל וּבַסּוֹף מַצְלִיחַ

    וְשֶׁנֵּטֶל הַטּוֹב וְהָרַע
    עַל כָּל הַכְּתֵפַיִם מֻנָּח:
    הָעוֹלָם יָאֳשַׁם כִּי בִּכְלָל נִבְרָא
    וְאַתְּ - עַל מַה שֶּהִנָּךְ;
    אֲנִי - כִּי הִטַּלְתִּי סָפֵק
    וְעָזַבְתִּי לִפְנֵי הַסּוֹף
    וְאָדָם הָרִאשׁוֹן - עַל שֶׁלֹּא הִסְתַּפֵּק
    בַּכִּנּוּי הַגָּבֹהַּ "קוֹף".

    וְכֻלָּם יִצְטָרְכוּ לְחַלֵּק
    אֶת זְכוּתָם וְאֶת אָשְׁמָתָם
    הַשַּׁחַר עוֹלֶה וַאֲנִי מִסְתַּלֵּק
    וְהַקְּרָב מִמֵּילָא כְּבָר תַּם

    19 אוקטובר 1992



    מכתב לאופליה

                לאבא

    בֹּאִי, אֲגַלֶּה לָךְ
    מָה אֲנִי עָצוּב:
    בְּמַמְלֶכֶת דֶּנְמַרְק
    מַשֶּׁהוּ רָקוּב.
    בְּמַמְלֶכֶת דֶּנְמַרְק
    יֵשׁ לַכֹּל מְחִיר,
    מִכִּסֵּא-הַמֶּלֶךְ
    עַד לְתָא-אָסִיר.

    תְּהִלָּה וְחֶסֶד -
    כָּל דָּבָר נִמְכָּר:
    לֹא חוֹבָה - בְּכֶסֶף,
    אִם אַתָּה מֻכָּר;
    אִם אַתָּה הוֹלֵךְ עִם
    בַּת-הָעִתּוֹנַאי,
    לֹא יֹאמְרוּ עָלֶיךָ
    אַף מִלָּה שֶׁל גְּנַאי.

    בְּמַמְלֶכֶת דֶּנְמַרְק
    צֵא אֶל הָרְחוֹב:
    כָּל אִשָּׁה מֻפְקֶרֶת -
    לְפָחוֹת הָרֹב.
    בְּמַמְלֶכֶת דֶּנְמַרְק
    אֳמָנִים דְּגוּלִים,
    וְאֶל הַצַּמֶּרֶת
    לֹא כֻלָּם עוֹלִים:

    אִם אַתָּה מַזִּיעַ
    בְּזֵעַת-סוֹפְרִים,
    בַּבְּחִירוֹת תַּצְבִּיעַ
    כְּמוֹ הַמְּבַקְּרִים.
    כֵּן, תּוּכַל לוֹמַר אֶת
    שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב,
    אַךְ מִי שֶׁיִּשְׁמַע זֹאת
    לֹא יָשִׂימוּ לֵב.

    כָּל מִלָּה נִשְׁכַּחַת,
    וְאַתָּה נִשְׁכָּח...
    ...אוֹ אוּלַי זֶה כָּךְ רַק
    כְּשֶׁאֵינִי אִתָּךְ?
    כְּשֶׁנִּהְיֶה בְּיַחַד -
    סוֹף לַבְּעָיוֹת,
    וְאָשִׁיר בְּנַחַת:
    כַּמָּה טוֹב לִחְיוֹת.

    9 דצמבר 1990 - כ"ב כסלו תשנ"א



    קפצולה

    מִי יִתֵּן לִי בָּאָרֶץ יִשּׁוּב קָטָן הַנִּקְרָא קַפְצוּלָה,
    לְהִתְגַּעְגֵּע אֵלָיו כְּשֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ חוּ"לָה!

    הָרְחוֹבוֹת שֶׁל קַפְצוּלָה הֵם לֹא יוֹתֵר מִסִּמְטָאוֹת –
    הֵם כָּל-כָּךְ קְטָנִים שֶׁעַל הַמַּפָּה אֵין אֵיפֹה לָשִׂים תָּ'אוֹת;
    אֲבָל הֵם מַסְפִּיק גְּדוֹלִים כְּדֵי לַעֲשׂוֹת לְךָ הַפְתָּעוֹת:
    מֵרֹב יֹּפִי אַתָּה יָכוֹל רַק לַעֲמֹד וּלְהִשְׁתָּאוֹת.

    הָאֲנָשִׁים בְּקַפְצוּלָה חִנָּנִיִּים וְסִימְפָּטִיִּים:
    כְּשֶׁקּוֹרֶה לְךָ מַשֶּׁהוּ הֵם מִתְחַשְּׁבִים וְאִכְפָּתִיִּים.
    לְכָל אֶחָד קַל לִיצֹר שָׁם קְשָׁרִים חֶבְרָתִיּים –
    לַחִילוֹנִיִּים, לַמָּסָרְתִּיִּים וְגַם לַדָּתִיִּים.

    הַבַּחוּרוֹת בְּקַפְצוּלָה מַמָּשׁ רְגִישׁוֹת וְרוֹמַנְטִיּוֹת:
    כְּשֶׁהֵן מִתְלַבְּשׁוֹת, הֵן נִרְאוֹת כָּל-כָּךְ אֶלֶגַנְטִיּוֹת;
    כְּשֶׁהֵן לֹא מִתְלַבְּשׁוֹת, הֵן הוֹפְכוֹת כָּאֵלֶּה פִּיקַנְטִיּוֹת,
    שֶׁאַתָּה תִתְאַהֵב בָּהֶן אֶלָא אִם כֵּן יֵשׁ לְךָ נְטִיּוֹת.

    מַה נֶחְמָד שֶׁיֵּש מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא מְטוּלָה,
    מַה נָעִים שֶׁיֵּש מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא עֲפוּלָה,
    מַה חֲבָל שֶׁאֵין מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא קַפְצוּלָה –
    הָיִיתִי מִתְגַּעְגֵּעַ אֵלָיו כְּשֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ חוּ"לָה.

    אֲבָל, בְּעֶצֶם, טוֹב שֶׁקַּפְצוּלָה אֵינֶנָּהּ וְהִיא רַק פְּרִי-דִמְיוֹן,
    אַחֶרֶת מִישֶׁהוּ הָיָה מַחְלִיט לְפַנּוֹת אוֹתָהּ וּלְהוֹרִיד הַכֹּל לְטִמְיוֹן.
    וַאֲפִלּוּ אִם לֹא, כָּל בַּיִת הָיָה שָׁם בֶּטַח שָׁוֶה מִלְיוֹן
    וּכְדֵי לָגוּר בָּהּ צָרִיךְ הָיָה לִהְיוֹת בָּעֲשִׂירוֹן הָעֶלְיוֹן...

    צַר לִי עָלַיִךְ, קַפְצוּלָה – צַר לִי עָלַיִךְ, צִיּוֹן!

    אפריל-מאי 2004



    זעקה

    אֲנַחְנוּ קוֹפְצִים. אֲנַחְנוּ קוֹפְצִים!
    הַבִּיטוּ, הַבִּיטוּ - אַתֶּם מְרֻצִּים?
    שְׂמֹאלָה, יָמִינָה, מֵעַל לָרֹאשׁ.
    מָה עוֹד אֶפְשָׁר לִדְרֹשׁ?

    מִגְרָשׁ מְגֻדָּר. פִּסַּת אֲדָמָה.
    הֲבִיאוּ מִשְׁקֶפֶת אוֹ מַצְלֵמָה!
    הַגִּידוּ אִם אָנוּ טוֹבִים אוֹ רָעִים:
    תְּנוּ לָנוּ אוֹת שֶׁאַתֶּם - רוֹאִים.

    הֵן זֶה בִּשְׁבִילְכֶם, לְמַעַנְכֶם:
    אֵין לָכֶם לֵב אֱנוֹשִׁי לְרַחֵם?
    הֲגִיבוּ! אֲנַחְנוּ כָּל-כָּךְ מִתְאַמְּצִים -
    אָנוּ קוֹפְצִים. אָנוּ קוֹפְצִים...

    מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת - אַתֶּם לֹא רוֹצִים?

    כ"ד תמוז תשס"ו - 19.7.2006



    על מות יַרְחִיבְדֶּמַע

    אַחְרוֹן הַמְּכַשְׁפִים הַכְּנַעֲנִים
    נִפְטַר אֶתְמוֹל, בְּגִיל אַלְפֵי שָׁנִים.
    בֵּיתוֹ הָיָה - מֵהַחֶרְמוֹן כַּרְמֶלָּה,
    מֵהַר יְהוֹשָׁפָט עַד הַר גְּרִזִּים.
    וּבִשְׁבִילוֹ כֻּלָּם אַשְׁכְּנָזִים,
    מֵהֶרְצֶל עַד מֻחַמַּד וּמַנְדֶּלָּה.

    תְּכוּפוֹת הָיָה מַגִּיעַ לֶעָרִים
    בָּהֶן זָרְמוּ חַיֵּינוּ הַקְּצָרִים
    בֵּין בַּנְקִים, סוּפֶּרְמַרְקֶטִים וּבָּארִים -
    בָּתֵי-אֱמוּנוֹתֵינוּ הַתְּפֵלוֹת;
    וְלַאֲמִתּוֹתֵינוּ הַבָּלוֹת
    מַקְשִׁיב, כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ - יְלָלוֹת
    שׁוֹמְעִים בְּבִקּוּרֵנוּ בַּסָּפָארִי.

    נָשִׁים? הָיוּ. רַבּוֹת, אַךְ לֹא טוֹבוֹת.
    וְלֹא שֶׁחֲסֵרוֹת מְאַהֲבוֹת:
    בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל זִיּוּן - בְּסֶלַע.
    אַךְ לוּ הִיא צָחֲקָה לְמַנְגִּינַת
    בְּדִיחָה שְׁנוּנָה עַל בַּעַל וַעֲנָת -
    מַחֲרֹזֶת-כּוֹכָבִים הָיָה עוֹשֶׂה לָהּ...

    ...בְּיֶרַח זִיו וְיֶרַח אֵיתָנִים
    אֵין אֵשׁ בִּמְדוּרוֹת הַיִּדְעוֹנִים
    וְיֶרַח בּוּל מִזְמַן פָּשׁוּט נוֹבֶמְבֶּר.
    הוּא מֵת אֶתְמוֹל, וְאֵין מְקוֹנְנִים;
    לֹא יִכְתְּבוּ עָלָיו בָּעִתּוֹנִים
    וּלְעַצְמָהּ הָאָרֶץ בַּפָּנִים
    תַּבִּיט, וְלֹא תִרְאֶה שֶׁמִּתְהַוֶּה בָּהּ

    שִׁנּוּי. כֻּלָּנוּ, מֵהַיּוֹם, שׁוֹנִים;
    וְרַק עֲצֵי-הַפְּרִי בַּבֻּסְתָּנִים
    עוֹמְדִים עָלָיו בְּאֵבֶל שֶׁל שַׁלֶּכֶת,
    וְצֶמֶד אַנְקוֹרִים מְסֻקְרָנִים
    עַל מְעָרַת אַחְרוֹן הַכְּנַעֲנִים
    שׁוֹרֵק דְּבַר-מָה עַלִּיז בִּדְמוּת שִׁיר-לֶכֶת.

    א' שבט תשנ"ג - 23 ינואר 1993



    מלחמה ושלום

                כביכול מענה לסיסמה פוליטית ידועה

    עַל כְּאֵבֵי הַשָּׁלוֹם
    עֲדִיפִים יִסּוּרֵי מִלְחָמָה:
    בְּמִלְחָמָה,
    לְפָחוֹת מְבִינִים עַל מָה.

    2002



    יושבים אנשים

    יוֹשְׁבִים אֲנָשִׁים בְּעִגּוּל רָחָב.
    תּוֹקְעִים סַכִּינִים זֶה לַזֶּה בַּגָּב.
    בְּגָדִים מַבְרִיקִים, חִיּוּכִים מֵהַלֵּב:
    זֶהוּ מִשְׂחָק מְנֹהָל הֵיטֵב.
    אִפּוּק וְשַׁלְוָה. אִישׁ אֵינוֹ בּוֹכֶה!
    וְכָל הַקּוֹדֵם זוֹכֶה.

    כ"ט תשרי תשנ"ב – 7 אוקטובר 1991



    סוף מעשה (להקת חימום)

    אֲנַחְנוּ רַק לַהֲקַת חִמּוּם
    כְּשֶׁהַמּוֹפָע עוֹד לֹא הִתְחִיל
    מְתַזְמְרִים תַּ'שִּׁעֲמוּם
    עֲבוּר קָהָל עִם עוֹר שֶׁל פִּיל

    שָׁרִים רַק טֶקְסְטִים יְשָׁנִים
    עִם מְסָרִים מְמֻחְזָרִים
    הָיוּ לֵילוֹת הָיוּ זְמָנִים
    הָיוּ נָשִׁים הָיוּ גְבָרִים

    "אוּלַי הַקְּרָב הוּא אַחֲרוֹן"
    "אָז אֵיפֹה הֵן הַבַּחוּרוֹת"
    "עַל מַדְרֵגוֹת הַתֵּאַטְרוֹן"
    "עָבַרְתִּי רַק כְּדֵי לִרְאוֹת"

    - סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה...

    זָקֵן אֶחָד מוֹחֶה דִמְעָה
    וּמְמַלְמֵל אֶת הַשִּׁירִים
    כְּאִלּוּ הוּא יוֹשֵׁב שִׁבְעָה
    עַל נְעוּרִים שֶׁל אֲחֵרִים

    וּמִתְבַּגְּרֵי שְׁנוֹת הַשְּׁמוֹנִים
    בְּנֵי הַשְּׁלֹשִׁים עַד אַרְבָּעִים
    לֹא מַקְשִׁיבִים לֹא מְבִינִים
    וּמִשּׁוּם כָּךְ מְאֹד גֵּאִים

    "אֲנִי מַבְטִיחַ לָךְ יַלְדָּה"
    "הִבְטַחְנוּ זֶה לַזּוֹ לִגְמֹר"
    "הִבְטַחְתְּ שֶׁאֵין זוֹ אַגָּדָה"
    "נִשְׁבָּע לָלֶכֶת אֶל הָאוֹר"

    - סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה...

    ...לֹא צוֹחֲקִים לַצִּיּוֹנוּת
    לֹא לוֹעֲגִים לַמְּדִינָה
    וְלֹא סוֹגְרִים אֶת הַחֲנוּת
    לָעֲלִיָּה הָרִאשׁוֹנָה

    בְּסַךְ הַכֹּל זוֹכְרִים דְּבָרִים
    שֶׁמְּקַשְּׁרִים אֶל הֶעָבָר
    הָיוּ נָשִׁים הָיוּ גְבָרִים
    הָיוּ שְׁקָרִים וְאֵין דָּבָר

    "שֵׁנִית חָזַרְנוּ שָׁארְם אַ-שֵּׁיךְ"
    "אֲנִי עוֹמֵד עַל הַחוֹמָה"
    "יָפֶה בַּתֶּלֶם וְהוֹלֵךְ"
    "זֶה טַנְגּוֹ אִמָּא אֲדָמָה"

    - סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה...

    צוֹנְחוֹת רָקֶטוֹת בִּשְׂדֵרוֹת
    צָבָא תוֹקֶף בָּתִים רֵיקִים
    מְדִינָאִים בּוֹנִים גְּדֵרוֹת
    שׁוֹטְרִים תּוֹפְרִים לָהֶם תִּיקִים

    מַתְחִיל הַיּוֹם שֶׁאַחֲרֵי
    פִּצּוּץ בָּעִיר גִּנּוּי בָּאוּ"ם
    מַה כְּבָר צִפִּיתֶם שֶׁיִּקְרֶה
    אֲנַחְנוּ רַק לַהֲקַת חִמּוּם

    "אֲנִי נוֹלַדְתִּי לַשָּׁלוֹם"
    "כְּשֶׁהַצָּבָא יִפְשֹׁט מָדָיו"
    "בְּכָל אֶחָד יֵשׁ מִין סִימְפְּטוֹם"
    "מֻתָּר לִהְיוֹת זָקֵן בַּסְּתָיו"

    - סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה...

    אֲנַחְנוּ לֹא הַגֶּבַעְטְרוֹן
    אֲנַחְנוּ לֹא חָלָב וּדְבָשׁ
    אֲנַחְנוּ לֹא פִּקּוּד צָפוֹן
    אֲפִלּוּ לֹא הַדָּג נָחָשׁ

    בִּמּוּי רָדוּד תַּקְצִיב זָעוּם
    מֵפִיק עָלוּב וּצְלִיל עָמוּם
    אֲנַחְנוּ רַק לַהֲקַת חִמּוּם
    אֲנַחְנוּ רַק לַהֲקַת חִמּוּם

    אֲנַחְנוּ רַק...

    תמוז תשס"ד - יולי 2004



למתים לא אכפת


    תמונה משפחתית

    הָיִיתִי רוֹצֶה יוֹם אֶחָד בְּשָׁנָה
    לִפְתֹּחַ אַלְבּוֹם וְלִבְהוֹת בַּתְּמוּנָה
    שֶׁל יַעֲקֹב בֶּן יוֹנָה מוֹהֲלִיבֶר.
    לוֹמַר לְעַצְמִי בְּסִפּוּק: "יֵשׁ תְּחוּשָׁה
    שֶׁקִּבַּלְתִּי אָזְנַיִם (אוֹ אַף) בִּירוּשָׁה
    מִיַּעֲקֹב בֶּן יוֹנָה מוֹהֲלִיבֶר".
    לְסַפֵּר אֶת קִצּוּר-תּוֹלְדוֹתָיו לְבִתִּי
    וְלָחוּשׁ שֶׁסִּפַּרְתִּי סִפּוּר אֲמִתִּי
    עַל יַעֲקֹב בֶּן יוֹנָה מוֹהֲלִיבֶר.

    אֲבָל אֵין לִי תְמוּנָה אוֹ קִצּוּר-תּוֹלָדוֹת
    וּבְעֶצֶם, כִּמְעַט לֹא נוֹתְרוּ לִי עֻבְדּוֹת
    עַל יַעֲקֹב בֶּן יוֹנָה מוֹהֲלִיבֶר.
    הַמֵּידָע שֶׁאָסַפְתִּי עָלָיו לֹא יַסְפִּיק
    לְהָבִין אִם הָיָה "בֵּינוֹנִי" אוֹ "צַדִּיק" -
    יַעֲקֹב בֶּן יוֹנָה מוֹהֲלִיבֶר.
    הוּא הָיָה דֵּי בְּסֵדֶר, אֲנִי מַאֲמִין,
    כִּי עֻבְדָּה שֶׁיָּצָאתִי לוֹ יֹפִי שֶׁל נִין,
    לְיַעֲקֹב בֶּן יוֹנָה מוֹהֲלִיבֶר.

    אַךְ שְׁנַת אֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים
    סִכְּמָה בִּמְהִירוּת אֶת חַיָּיו הַקְּצָרִים
    שֶׁל יַעֲקֹב בֶּן יוֹנָה מוֹהֲלִיבֶר.
    לְאַבָּא שֶׁל סַבָּא אֵין יָד וְאֵין שֵׁם.
    בַּזֹּאת אַף אֶחָד, יַלְדָּתִי, לֹא אָשֵׁם.
    הָיוּ לֹא אַחַת, אֶלָּא כַּמָּה שׁוֹאוֹת.
    אַךְ יֵשׁ לָעוֹלָם מַעֲרֶכֶת-שָׁעוֹת,
    וְאִם נְדַבֵּר עַל כֻּלָּן, יִשָּׁאֵר
    פָּחוֹת מִדַּי זְמַן לְמִקְצוֹעַ אַחֵר.

    לָכֵן לֹא נוֹתַר לִי אֶלָּא לְשַׂחֵק:
    אֶקַּח דַּף נְיָר וְאַשְׁאִיר אוֹתוֹ רֵיק.
    אַחֲזִיק בְּיָדִי וְאֹמַר:
    זוֹ תְמוּנָה
    שְׁחוֹרָה-לְבָנָה, בְּעִקָּר לְבָנָה,
    שֶׁל אִישׁ חִנָּנִי וְחַיְכָן וְעָנָו -
    רוֹאִים אֵיךְ פָּנַי
    מַזְכִּירוֹת אֶת פָּנָיו
    שֶׁל יַעֲקֹב בֶּן יוֹנָה מוֹהֲלִיבֶר?

    כ"ז ניסן תשס"ו - 25 אפריל 2006



    מחזור שירי ערים

    פואֶמה זעירה

    א. יום בירושלים

    אֲנִי מַגִּיעַ
    לָעִיר הַצְּפוּפָה בָּעוֹלָם.
    כֵּן.
    כַּמָּה הִסְטוֹרְיָה אֶפְשָׁר לִדְחֹס
    בְּסַנְטִים מְעֻקָּב מִסְכֵּן?
    (אוֹ עָקוּב?
    בַּמִּקְרֶה שֶׁלָּהּ זֶה סַנְטִים עָקוּב.
    לֹא חָשׁוּב, בֶּאֱמֶת, לֹא חָשׁוּב).
    אֵין מָקוֹם לְרַכֶּבֶת תַּחְתִּית רְאוּיָה לִשְׁמָהּ
    מָה רַכֶּבֶת תַּחְתִית – הֶעֱבַרְתִּי אֶצְבַּע בַּאֲדָמָה
    וְתֵכֶף גִּלִּיתִי שֶׁלֶד
    שֶׁנָּפַל לְמִישֶׁהוּ מֵהָאָרוֹן.
    זֶה קוֹרֶה לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בָּאֶלֶף הָאַחֲרוֹן:
    מֵתֶיהָ
    מְצִיפִים אוֹתָהּ עַל גְּדוֹתֶיהָ.

    וְזֶה, כַּנִּרְאֶה, מְדַבֵּק – מִגּוּפוֹת לְגוּפִים.
    כָּאן, מֵעַל לְשִׁכְבַת הֶעָפָר, נַעֲשִׂים נִסִּים הֲפוּכִים:
    עוֹמְדִים רְוָחִים
    וּמִשְׁתַּחֲוִים צְפוּפִים.
    לִפְעָמִים מִתְעַלְּפִים.
    לִפְעָמִים גַּם – לֹא מִתְעַלְּפִים.
    לִפְעָמִים קָשֶׁה לְהַבְדִּיל, כְּבָר אָמַרְנוּ: מֵתֶיהָ
    מְצִיפִים אוֹתָהּ עַל גְּדוֹתֶיהָ.

    מִי יִגְאָלֵךְ, אֲנִי קָם וְצוֹעֵק,
    מִי לָעֲזָאזֵל
    יִגְאָלֵךְ?

    לֵךְ, אוֹמְרִים לִי, שָׁמַעְנוּ אוֹתְךָ, לֵךְ.

    ב. סנקט-פטרבורג

    עִיר שֶׁהִיא מַחֲלָה תוֹרָשְׁתִית חֲשׂוּכַת מַרְפֵּא
    בַּצָּפוֹן הָרָחוֹק בּוֹ אֲפִלּוּ הַזְּמָן קוֹפֵא
    יְהִירָה, זָרָה, בִּכְלָל לֹא רוּסִית, גּוֹלָה בְּגוֹלָה,
    מִגְדָּלִים וְטִירוֹת סָבִיב, בֵּית-כֶּלֶא גָּדוֹל נִפְלָא

    הֶחֱנִיפוּ לָךְ בַּשִּׁירִים, קָרְאוּ לָךְ "תַּדְמוֹר הַצְּפוֹנִית"
    כְּשֶׁתַּדְמוֹר זוֹ, בְּעֶצֶם, עִיר-רְפָאִים מִזְרַח-תִּיכוֹנִית
    מִי הִרְשָׁה לָךְ לָשִׂים בְּכָל יְלִידַיִךְ חוֹתֶמֶת מָרָה
    הַהוֹפֶכֶת אוֹתָם לִסְנוֹבִּים וְגוֹרֶמֶת לִכְתֹּב שִׁירָה

    וַאֲנִי, חֵיפָאִי-כַּרְמְלִי-יִשְׂרָאֵלִי, נָכוֹן,
    יֶלֶד גּוּלוֹת, מִנְהֶרֶת-הַזְּמָן, תִּיסְלָם-בֶּנְזִין, לְבָנוֹן,
    שָׁב עַכְשָׁיו וְשׁוֹאֵל אֶת עַצְמִי: הֲאִם
    יָצָאתִי כֹּה מְסֻבָּךְ
    בִּגְלָל מָה שֶׁנִּסִּיתִי לִשְׁכֹּחַ כָּל הַחַיִּים:

    בִּגְלָל שֶׁנּוֹלַדְתִּי בָּךְ

    הַגַּיְא הָאָפֹר כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה הַשֵּׁם יִשְׁמְרֵנִי מִשְּׁמֹר
    מִלִּנְשֹׁם רוּחוֹתַיִךְ כְּבָרִאשׁוֹנָה מִלִּשְׁכַּב בְּצִלֵּךְ תַּדְמוֹר

    ג. חֵיפָה

    מוּזָרָה כְּמוֹ חוּמוּס בְּמָדָגַסְקָר,
                                  פְּרוֹבִינְצִיָה שֶׁל הַשָּׁמַיִם,
    מוֹשַׁב הַשְּׁכִינָה לְאַחַר
                                  שֶׁיִּרְצְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם,
    אִי אַחֲרוֹן שֶׁל טֵרוּף
                                  בְּיָם אֵין-סוֹפִי שֶׁל אִוֶּלֶת
    צִנּוֹר לְשִׁירַיִךְ בִּיּוּב
                                  וַאֲנִי לָךְ יָדִית לְדֶלֶת
    וּשְׁנֵינוּ חַסְרֵי-תוֹעֶלֶת
                                  כְּמוֹ נְשָׁמָה לְגוּף
    כִּי שְׁנֵינוּ יוֹדְעִים לָעוּף
                                  וְלֹא יְכוֹלִים לָלֶכֶת

    לָכֵן יִמְצְאוּ מָחָר
                                  בַּבֹּקֶר אוֹתָנוּ כָּךְ:
    אַתְּ מְחַבֶּקֶת הָר
                                  וַאֲנִי מְחַבֵּק אוֹתָךְ.
    "אֲנִי מִצְטָעֵר", אֹמַר.
                                  הָיִיתִי פָּשוּט מֻכְרָח".

    ד. גוש דן

    הַגְּבוּל בֵּין גִבְעָתַיִם, תֵּל-אָבִיב וְרָמַת-גָּן
    דּוֹמֶה לַקָּו הַמְּחַבֵּר בֵּין הַמֶּרְחָב לַזְּמָן.
    בֵּין עֲצַבִּים, פּוֹלִיטִיקָה, בְּדִידוּת וֶאֱמוּנָה,
    חָכְמָה שֶׁטֶּרֶם בָּא זְמָנָהּ וּשְׁטוּת שֶׁתַּם זְמַנָּהּ.

    הַגְּבוּל בֵּין גִּבְעָתַיִם, רָמַת-גָּן וְתֵל-אָבִיב
    נִרְאֶה לֹא הֶגְיוֹנִי, כְּמוֹ כָּל חָלוֹם אֲשֶׁר הִכְזִיב.
    רַק אִם צוֹפִים בּוֹ מֵרָחוֹק, רָצוּי - כַּמָּה שָׁנִים,
    רוֹאִים אֶת צֹפֶן-הַבְּרִיאָה חָבוּי בֵּין בִּנְיָנִים;

    וּמְבִינִים אֶת סוֹד הַדּוּ-קִיּוּם הַמְּגֻשָּׁם
    בֵּין דֶּרֶךְ זַ'בּוֹטִינְסְקִי "פֹּה" וְזַ'בּוֹטִינְסְקִי "שָׁם";
    וּבִלְחִיצַת-כַּפְתּוֹר נוֹתְנִים לַשֶּׁמֶשׁ לַעֲלוֹת:
    בָּא יוֹם חָדָשׁ, וְחִיּוּכוֹ מוֹחֵק אֶת הַגְּבוּלוֹת.

    ה. כרמיאל

    שִׁשִּׁים אֲלָפִים אֲשֶׁר אֵין הֶבְדֵּל
    בֵּין יְמִינָם לִשְׂמֹאלָם:
    רַחֵם, אֱלֹהַי, עַל הָעִיר כַּרְמִיאֵל,
    שֶׁלֹּא תִּגָּמֵר לְעוֹלָם!

    עַל בֵּית-מִקְדָּשָׁהּ שֶׁלֹּא נֶהֱרַס
    כִּי הוּא לֹא נִבְנָה אַף פַּעַם.
    עַל כֶּלֶב שֶׁמֵּת בָּהּ – לֹא כִּי נִדְרַס,
    אֶלָּא מֵחֹסֶר-טַעַם.

    עַל כָּל אֶבְיוֹנֶיהָ, עַל כָּל חֶבְיוֹנֶיהָ,
    עַל שְׁלַל קַנְיוֹנֶיהָ – תִּפְאֶרֶת בּוֹנֶיהָ –
    וְכָל מִכְמָנֶיהָ שֶׁאֵין.
    עַל כָּל אֲבָנֶיהָ, עַל כָּל עַנְנֶיהָ
    בַּתְּכֶלֶת שֶׁלֹּא תֵּאָמֵן.
    עַל זֹהַר עֵינֶיהָ,
    עַל טֹהַר פָּנֶיהָ -
    אַתָּה, הַיּוֹדֵעַ. אָמֵן.

    ו. לילה בירושלים

    רֶגַע לִפְנֵי הַתַּבְעֵרָה,
    לִפְנֵי שִׁנּוּי הַתַּפְאוּרָה,
    לִפְנֵי רֵאשִׁית הַסְּעָרָה,
    לִפְנֵי הָרַעַשׁ,
    הָיָה מְעַט מַפְחִיד יוֹתֵר,
    אַךְ לֹא יָכֹלְתִּי לְוַתֵּר
    וְכָךְ יָצָאתִי לְבַקֵּר
    בְּהַר-הַגַּעַשׁ.

    רָאִיתִי גָל שֶׁל אֲבָנִים:
    עָשׂוּ מִמֶּנּוּ בִּנְיָנִים
    שֶׁעֲלֵיהֶם הָעֲנָנִים
    בָּאוּ לָשֶׁבֶת,
    וּבְתוֹכָם יֵשׁ אֲנָשִׁים,
    אֲבָל לָצֵאת הֵם חוֹשְׁשִׁים,
    כִּי נֶחְסְמוּ כָּל הַכְּבִישִׁים -
    בּוֹנִים רַכֶּבֶת.

    פִּתְאֹם בִּי קָמָה אַבְחָנָה
    לִכְשֶׁהֵבַנְתִּי נְכוֹנָה
    אֶת שִׁגְעוֹנָהּ וְהֶגְיוֹנָהּ
    הַפְּסִיכוֹדֶלִי:
    שֶׁבֵּין מֻחְלָט וְיַחֲסִי,
    בֵּין עִיּוּנִי לְמַעֲשִׂי,
    בֵּין הָרוּסִי לַיְּבוּסִי -
    אֵין שׁוּם הֶבְדֵּל לִי.

    לֹא מִשְׁתַּתֵּף בַּמִּלְחָמָה,
    לֹא מְצַפֶּה לְסִיּוּמָהּ,
    נִדְחָק מֵעֶצֶם קִיּוּמָהּ
    אֶל הַשּׁוּלַיִם,
    עַד סוֹף הַדָּם וְהָאֲוִיר,
    עַד בֹּא הַשַּׁחַר הַבָּהִיר,
    אֲנִי לוֹחֵשׁ אֶת שֵׁם הָעִיר
    אֶל הַשָּׁמַיִם.

    ז. סרנדה חיפאית

    הִיא
    פַּעֲרָה אֶת לִסְתוֹת הַנָּמָל
    וְנָטְעָה אֶת גִּנּוֹת עֲמוּדֵי הַחַשְׁמָל
    וְרִפְּדָה בְּעָנָן אֶת פִּסְגַּת הַמִּגְדָּל
    שֶׁעַל הַגִּבְעָה
    בַּלַּיְלָה הַזֶּה, עֵת אֵין אִישׁ בָּרְחוֹבוֹת,
    רַק אֲנִי וְהָעִיר הַשּׁוֹתֶקֶת הַזֹּאת,
    הִיא הוֹפֶכֶת לִהְיוֹת בִּשְׁבִילִי לְאָחוֹת,
    יְדִידָה טוֹבָה

    עוֹבֵר
    בַּמְּכוֹנִית אֶת הַלַּיְלָה הָרֵיק
    כְּאוֹהֵב – שַׂעֲרוֹת-חֲבֶרְתּוֹ בְּמַסְרֵק,
    מְלַטֵּף אֶת בֶּטוֹן-הַשְּׁכוּנוֹת, מְחַבֵּק
    עֲמוּדֵי-בַּרְזֶל
    הַלַּיְלָה הָעִיר בִּשְׁבִילִי הִיא בַּת-זוּג
    וְלַמְרוֹת שֶׁאֵינָהּ מַתְאִימָה בְּדִיּוּק
    כְּבָר חִפַּשְׂתִּי נוֹשֵׂא טוֹב יוֹתֵר לְחִבּוּק
    אֲבָל אֵין כַּזֶּה

    כָּמוֹהָ
    אֲנִי בְּשׁוּלֵי-חֲדָשׁוֹת,
    לְעוֹלָם לֹא מֻזְכָּר בַּמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן,
    אַךְ תָּמִיד מִתְגַּלְגֵּל לִי עַל קְצֵה הַלָּשׁוֹן
    אֵצֶל הַבְּרִיּוֹת
    הַקֶּשֶׁר בֵּינֵינוּ הָדוּק לְמַדַּי
    וְגַם לִי בִּלְעָדֶיהָ, גַּם לָהּ בִּלְעָדַי
    לֹא יִהְיֶה בָּעוֹלָם קַל יוֹתֵר. בְּוַדַּאי:
    כָּךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת

    עִם שַׁחַר
    הַכֹּל מִשְׁתַּנֶּה בְּתַכְלִית
    וְאֵינֶנִּי טוֹעֵן שֶׁתְּמוּרָה זוֹ שְׁלִילִית,
    אַךְ אֶשְׁמֹר לִי אֶת זֵכֶר הָעִיר הַלֵּילִית
    מֵעוֹלָם אַחֵר
    לְגִימָה אַחְרוֹנָה מִן הַנּוֹף הַמֻּכָּר
    וְנוֹסֵעַ הַבַּיְתָה, כִּי כְּבָר מְאֻחָר.
    סֶרֶנָדָה לְאֶבֶן, בָּתִים וְעָפָר:
    לַיְלָה טוֹב לָכֶם

    1991-2006



    סונטה תל-אביבית

    עָמֹק-עָמֹק בְּתֵל-אָבִיב
    אוּלַי מִתַּחַת לַטַּיֶּלֶת
    יֶשְׁנָהּ מִפְלֶצֶת שֶׁאוֹכֶלֶת
    אֶת כָּל מַה שֶׁנּוֹשֵׁם סָבִיב

    יְצוּר-כִּלְאַיִם עִירוֹנִי
    יְצוּר, בְּעֶצֶם, דֵּי אִירוֹנִי
    הוּא גַם כָּמוֹךָ וְכָמוֹנִי
    וְגַם אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי

    כְּשֶׁזֶּה תוֹקֵף אוֹתְךָ בְּלִי צְלִיל
    שִׁנַּיִם נִנְעָלוֹת עָלֶיךָ
    אַתָּה פָּשׁוּט מַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת
    אַתָּה מַרגִּישׁ מַמָּשׁ רָגִיל

    אַתָּה חוֹזֵר אֶל הַמִּטָּה...
    ...וְרַק חוֹשֵׁב שֶׁזֶּה אַתָּה.

    21 מרץ 2005



    הדרך מחיפה לכרמיאל

    הַדֶּרֶךְ מֵחֵיפָה לְכַרְמִיאֵל
    לֹא מְכִילָה שׁוּם נַחַת לָעֵינַיִם:
    גְּבָעוֹת רֵיקוֹת, שָׂדוֹת, מוּסָךְ אוֹ שְׁנַיִם,
    תּוּתִים אוֹ כְּעָכִים מִיַּד רוֹכֵל.

    עֵת אֲחַפֵּשׂ עַל מָה לְהִסְתַּכֵּל,
    נַפְשִׁי נִרְדֶּמֶת בְּשִׁעֲמוּמָהּ אִם
    לִא מַזְכִּירָה לָהּ קֶשֶׁת בַּשָּׁמַיִם
    שֶׁאֵין דָּבָר כַּזֶּה כְּמוֹ "שְׁכוּחַ-אֵל".

    ...אֲבָל, מִצָּד שֵׁנִי, הַכֹּל רָגוּעַ:
    לֹא קְרָב, לֹא תְאוּנָה וְלֹא פִּגּוּעַ.
    מַרְאֶה נָדִיר בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.

    וּכְשֶׁהַמַּחְשָׁבָה הַזֹּאת חוֹדֶרֶת,
    הַכֹּל פִּתְאֹם נִרְאֶה מְעַט אַחֶרֶת
    בַּדֶּרֶךְ מֵחֵיפָה לְכַרְמִיאֵל.

    15 מרץ 2005



    מעונות גאולה, חיפה

    הַמָּקוֹם בּוֹ אֵינֶנִּי - זוֹכֵר חֲלָקִים נִבְחָרִים מִמֶּנִּי,
    פְּזוּרִים בַּנִּגְלֶה לָעַיִן כְּמוֹ סִימָנֵי פִּסּוּק:
    שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת מִן הַמֵּאָה הַשְּׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה,
    שְׁתַּיִם וָחֵצִי - עַד בָּתֵי-הַזִּקּוּק.

    תָּמִיד לְאוֹר יוֹם בָּהִיר, פַּעֲמַיִם - אַחַר הַגֶּשֶׁם.

    חֲצִי-שְׁכוּנָה עֲטוּרַת זָקָן וּפֵאוֹת מִתַּחַת לַגֶּשֶׁר,
    חֶצְיָהּ אוֹכֶלֶת בָּשָׂר אַחֵר בְּמִגְדָּל בֶּן עֶשְׂרִים קוֹמָה
    וְכֻלָּם יְהוּדִים. גָּם אַבּוּ-סָעִיד הַגּוֹזֵם אֶת הַדֶּשֶׁא.
    טוֹב, אַבּוּ-סָעִיד זוֹ אוּלַי בֶּאֱמֶת הַגְזָמָה.

    טִיּוּל מִשְׁפַּחְתִּי. אֲוִיר עֶרֶב-חַג מִתְמַלֵּא תִּפְאֶרֶת.
    מַכֹּלֶת. חָצֵר, תּוֹפֶסֶת. שְׁבִיל-הֶחָלָב.
    לַזֹּאת יִקָּרֵא גְּאוּלָה: וּבְכָךְ יֵשׁ חָכְמָה נִסְתֶּרֶת
    חֲבוּיָה מֵעֵין דַּיָּרֵי-הַמָּקוֹם וְאַדְרִיכָלָיו.
    הַנּוֹסְטַלְגִּיָה הִיא תוֹפָעָה מְיֻתֶּרֶת.
    אֲנִי נוֹסְטַלְגִּי, בְּעֶרֶךְ, כְּמוֹ רֹאשׁ לְכַפּוֹת-רַגְלָיו.

    וּמוּטָב.

    עוֹד עוֹמְדִים הַבָּתִים, אַךְ רָץ הַזְּמָן בְּטִיסָה מְבֹהֶלֶת,
    וְאוֹתָהּ גְּאוּלָה הִיא רַק שׁוּרוֹת כְּתוּבוֹת עַל נְיָר,
    אֲבָל שָׁם, בְּחֶנְיוֹן יָשָׁן, יַלְדוּתִי מֻטֶּלֶת,
    חִפּוּשִׁית שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין, וַאֲנִי נִכְנָס וּמוּלִי הַשֶּׁלֶט -
    אֵין חֲנִיָּה.

    ג' אדר א' תשנ"ב – 7 פברואר 1992



    הדגל שלי הוא

    הַדֶּגֶל שֶׁלִּי הוּא תוֹצֶרֶת טַיְוָאן.
    צָבוּעַ הַדֶּגֶל כָּחֹל וְלָבָן.
    לָבָן הוּא הַסְּטֵיק, וְהַסֶּרֶט - כָּחֹל.

    יָבֹא הַמָּשִׁיחַ, יִשְׁאַל: "זֶה הַכֹּל?"

    כ"א אייר תשס"ג – 23 מאי 2003



    ביכורים

    שָׁם בִּשְׂדֵה מוֹקְשִׁים
    גָּדַל לוֹ עֵץ מוֹקְשִׁים
    מִמּוֹקֵש קָטָן לְאִילָן מַרְשִׁים
    בָּאָבִיב פָּרַח וְרֵיחוֹ הֵפִיץ
    וְהַפְּרִי צָמַח, כַּמּוּבָן נָפִיץ
    וּבְשָׁבוּעוֹת, כְּמוֹ שֶׁמִּתְבַּקֵּשׁ
    מֵהָעֵץ נִקְטֹף בִּכּוּרֵי מוֹקֵשׁ
    הִסְתַּכֵּל, תַּיָּר! אֵיזֶה פְּרִי בָּשֵׁל!
    כָּאן אוֹכְלִים מִמֶּנּוּ יוֹמָם וָלֵיל.
    אֵיזֶה פְּרִי בָּשֵׁל! הִסְתַּכֵּל, תַּיָּר!
    עַד שֶׁלֹּא תִטְעַם - לֹא תָבִין דָּבָר.

    הֲרָאִיתָ מָה הָאֹדֶם נַעֲרִי זֶה שְׂדֵה מוֹקְשִׁים
    שְׂדֵה מוֹקְשִׁים הָיָה שָׁם קֹדֶם וְעַכְשָׁיו הוּא שְׂדֵה מוֹקְשִׁים

    כ"ב סיוון תשס"א - 13 יוני 2001



    טולדו

    שִׁמְעוּ, אַתֶּם! עָזַבְתִּי אֶת טוֹלֶדוֹ
    לַחֲלוּטִין. שׁוּם אֵבֶר לֹא נוֹתַר
    בָּעִיר, וְלֹא יַטְרִיד אֶת שַׁלְוָתָהּ:
    הִיא נְקִיָּה כָּעֵת; הַכֹּל בְּסֵדֶר.

    תּוֹדָה לָכֶם, שִׁמַּשְׁתֶּם לִי מוֹלֶדֶת
    יָפָה - אוֹ כָּךְ הָיָה נָעִים לַחְשֹׁב.
    תּודָה לָךְ שֶׁגֵּרַשְׁתְּ אוֹתִי, טוֹלֶדוֹ -
    אַחֶרֶת אֵיךְ יָכֹלְתִּי לַעֲזֹב?
    ...הַסּוֹף. אֲנִי הוֹלֵךְ בְּלִי לַחֲזֹר.
    אִשְׁתִּי מִזְּמָן הָפְכָה נָצִיב שֶׁל מֶלַח,
    וּלְשׁוֹנִי הִיא הַבָּאָה בַּתּוֹר:
    אֲנִי עַצְמִי אֵינִי מַבִּיט אָחוֹר,
    אַךְ הִיא עוֹד מְצִיצָה וּמְמַלְמֶלֶת:
    - הֵידָד לָעִיר. יְחִי אַרְמוֹן-הַמֶּלֶךְ.
    כָּל הַכָּבוֹד, הֲמוֹן-חוּצוֹת שִׁכּוֹר.
    הֵידָד לַדָּם. יְחִי הַמָּטָדוֹר,
    יְחִי הַשּׁוֹר.
    לְהִתְרָאוֹת עוֹד חֲמִשִּׁים עָשׂוֹר,
    טוֹלֶדוֹ
    אִם אָז אֶזְכֹּר

    כ"ד ניסן תשנ"ב - 27 אפריל 1992



    למתים לא אכפת

    לַמֵּתִים לֹא אִכְפָּת. בֶּאֱמֶת. יוֹדְעִים? לֹא אִכְפָּת.
    מֵעַצְמָם, מִשָּׁלוֹם, מֵאִתָּנוּ. מֵאַף אֶחָד.
    הֵם יוֹשְׁבִים לְמַעְלָה (שׁוֹכְבִים לְמַטָּה) נָחִים עַל זֵרִים
    וְרֻבָּם כְּבָר מִמֵּילָא בְּעוֹלָמוֹת אֲחֵרִים,
    בּוֹרְאִים מְאוֹרוֹת וּסְבִיבָם – אֲנָשִׁים בִּדְמוּתָם,
    וְכִמְעָט וְלֹא נִזְכָּרִים בְּלִפְנֵי מוֹתָם.
    וְגָם אֵלּוּ שֶׁמַּמְתִּינִים בְּצֵל הַשְּׁכִינָה
    בֶּאֱמֶת שֶׁעָשׂוּ מַסְפִּיק בִּשְׁבִיל מְדִינָה:
    מַגִּיעָה לָהֶם מְנוּחָה מֵעֶזְרָה לַזּוּלָת,
    הִתְגַּלּוּת בַּחֲלוֹם
                        וְחִפּוּשׂ הִגָּיוֹן נִמְלָט
    בְּתִרְכֹּבֶת גַּן-יְלָדִים וּמוֹסָד סָגוּר
    הַנּוֹדֶדֶת בֵּין כּוֹכָבִים בְּצוּרַת כַּדּוּר.

    א' כסלו תשנ"ו - 24 נובמבר 1995



    קשר השתיקה

    אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הִיא מְדִינַת-הַיְּהוּדִים.
    תֵּל-אָבִיב זוֹ עִיר בִּכְלָל בְּלִי הַפְסָקָה.
    יֵשׁ לָנוּ קִבּוּץ וְשָׁם כֻּלָּם עוֹבְדִים;
    וְיֵשׁ לָנוּ תַיִשׁ - וְלַתַּיִשׁ יֵשׁ זָקָן.

    אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים מַתְחִילִים מִשּׁוּם-מָקוֹם,
    רַק הַכִּשָּׁרוֹן מוֹבִיל אֶל הַפִּסְגָּה!
    יֵשׁ עִתּוֹנִים וּבָהֶם כּוֹתְבִים הַכֹּל;
    וְיֵשׁ לָנוּ תַיִשׁ - וְלַתַּיִשׁ יֵשׁ זָקָן.

    יֵשׁ מֶמְשָׁלָה: הַטּוֹבָה בַּמֶּמְשָׁלוֹת!
    יֵשׁ הַנְהָגָה חֲכָמָה וַחֲזָקָה;
    יֵשׁ לָנוּ צָבָא וְיֵשׁ לָנוּ שָׁלוֹם
    וְיֵשׁ לָנוּ תַיִשׁ - וְלַתַּיִשׁ יֵשׁ זָקָן.

    הַיָּם יִהְיֶה גַּלִּי וְשֶׁלֶג בַּחֶרְמוֹן.
    יֵשׁ טֶמְפֶּרָטוּרוֹת לְהַלַּיְלָה וּמָחָר.
    כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה, יֵלֵךְ עַכְשָׁיו לִישֹׁן,
    כִּי יֵשׁ לָנוּ תַיִשׁ - וְלַתַּיִשׁ יֵשׁ זָקָן.

    קֶשֶׁר הַשְּׁתִיקָה. קֶשֶׁר הַפִּטְפּוּט.
    אֶת הָאַזְעָקָה נִשְׁמַע כְּשֶׁנָּמוּת.

    24 דצמבר 1994



    כח הכבידה

    כַּמָּה הִיא כְּבֵדָה,
    הָאָרֶץ הַזֹּאת!
    גֵּר הָיִיתִי
    בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה
    וְעַכְשָׁיו -
    בָּאָרֶץ הַזֹּאת:
    כַּמָּה הִיא כְּבֵדָה, הָאָרֶץ הַזֹּאת.

    2004



    אהבת-מולדת, נוסח מילולי

    קוּמִי, אֶרֶץ שַׁחַת וּשְׁמָמָה,
    אֶרֶץ הַדַּחְפּוֹר וְהַדְּמָמָה:
    אִם יֵשׁ בְּרֹאשֵׁךְ אָזְנַיִם, הֵן קְבוּרוֹת עָמֹק בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה

    בֹּאִי בַּחֲסוּת הַחֲשֵׁכָה,
    הִתְחַבְּאִי אֶצְלִי עַד הַזְּרִיחָה
    כְּשֶׁנְּשַׁלֵּב יָדַיִם אֲכַסֶּה אֶת גּוּפוֹתֵינוּ בִּשְׂמִיכָה

    כַּבָּאִים, צָבָא וּמִשְׁטָרָה
    יְחַפְּשׂוּ אֶת שְׁנֵינוּ בִּמְהֵרָה –
    אֶרֶץ, עִצְמִי עֵינַיִם: בִּלְעָדֵינוּ לֹא יַגִּיעוּ לִפְשָׁרָה

    יַעֲלֶה הַשַּׁחַר וְיֵרֵד.
    נִתְלַבֵּשׁ, נָקוּם וְנִפָּרֵד
    וְאִם אַתְּ פּוֹרִיָּה עֲדַיִן, מַשֶּׁהוּ אוּלַי בְּכָל זֹאת יִוָּלֵד

    קוּמִי, אֶרֶץ שַׁחַת וּשְׁמָמָה,
    פְּרִי הָעֵץ וּפְרִי הָאֲדָמָה:
    שֶׁמֶשׁ מְלֹא חָפְנַיִם אוֹר מוֹרַחַת עַל מָתְנֵךְ הָעֲרֻמָּה...

    מרץ 1999



    יום נחמה

    יוֹם נֶחָמָה
    כְּלַל-עוֹלָמִי
    נִקְבַּע לְהַיּוֹם, וְזֶה חַד-פְּעָמִי:
    כָּל הַדְּבָרִים לְלֹא פִּתָּרוֹן
    הַיּוֹם יְקַבְּלוּ עוֹד סִכּוּי אַחֲרוֹן.
    הַשְׁלִיכוּ סַכִּין, פָּרְקוּ הָאֶקְדָּח,
    קַפְּלוּ אֶת הַפֶּתֶק וְשִׂימוּ בַּפָּח:
    עַל מַה הַכְּאֵב, הַיֵּאוּשׁ עַל-שׁוּם מָה?
    אֲנַחְנוּ בְּיוֹם נֶחָמָה!

    הַיּוֹם יִתְאַהֵב בְּצוּרָה מִסְתּוֹרִית
    מִי שֶׁצָּרִיךְ וּבְמִי שֶׁצָּרִיךְ
    וַחֲלָקִים גְּזוּרִים מִתְּמוּנָה
    פִּתְאוֹם יִסְתַּדְּרוּ בַּצּוּרָה הַנְּכוֹנָה.
    זֶה לֹא יִפְתֹּר בְּעָיוֹת כַּסְפִּיּוֹת
    וּבְכָל-זֹאת – יִתֵּן אֵיזֶה חֵשֶׁק לִחְיוֹת;
    זוֹ בְּהֶחְלֵט הַמְצָאָה מַרְשִׁימָה –
    אֲנַחְנוּ בְּעַד נֶחָמָה!

    לַיְלָה יוֹרֵד מִן הָאֵינְסוֹף.
    יוֹם-נֶחָמָה מִתְכַּוֵּן לַחֲלֹף.
    לָנוּ נִשְׁאַר קֹמֶץ-חָכְמָה:
    בְּכָךְ, לְפָחוֹת, יֵשׁ חֲצִי-נֶחָמָה.
    נֵלֵךְ חֲבוּקִים בָּרְחוֹב הַמַּשְׁחִיר,
    מַכִּירִים עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר לְהַכִּיר,
    וְשֶׁמֶשׁ שְׁנִיָּה מֵעֲלֵינוּ תִבְקַע...

    וְהִיא לְעוֹלָם לֹא תִשְׁקַע.

    5 יוני 1993 – ט"ז סיון תשנ"ג



    בלדה לאיגור

                לנשמת א. חייצין

    סוֹפְשָׁבוּעַ נִפְלָא הִסְתַּיֵּם: נִפְרָדִים לְשָׁלוֹם.
    מְקַפְּלִים אֶת הַמַּנְגָּל בַּחוֹף וְחוֹזְרִים אֶל הָעִיר.
    כְּשֶׁמַּגִּיעַ הַסְּתָיו, לֵיצָנִים מַמְרִיאִים לַדָּרוֹם.
    כְּשֶׁיָּבוֹא הָאָבִיב, הֵם כֻּלָּם יַחְזְרוּ וְנָשִׁיר.

    מִסְתַּבֵּר שֶׁאֶפְשָׁר בְּלִי דִקְדּוּק, בְּלִי מִלִּים וּזְמָנִים,
    עִם תָּוִים מֻגְנָבִים מִשִּׁירִים אֲהוּבִים וְטוֹבִים,
    לְהוֹסִיף לִצְלִילֵי הַסִּכְסוּךְ הַמִּזְרַח-תִּיכוֹנִי
    מִין עִבְרִית מַצְחִיקָה, אַקְטוּאָלִית לְמִי שֶׁמֵּבִין.

    בִּלְעָדֶיךָ עָשִׂינוּ בְּחִירוֹת וְהֶחְלַפְנוּ שִׁלְטוֹן,
    הֶעֱלֶינוּ מַשְׂכֹּרֶת, אִמַּצְנוּ גִּישָׁה מַעֲשִׂית
    וְכָל-כָּךְ הִתְקַדַּמְנוּ בִּמְלֶאכֶת לִמּוּד הַלָּשׁוֹן,
    עַד שֶׁרֹב יְלָדֵינוּ אֵינָם מְדַבְּרִים בְּרוּסִית.

    מִי יָבִין אֶת שִׁירֵינוּ מָחָר? ...לֹא אִכְפַּת: זֶה בִּצְחוֹק.
    מִי אָמַר שֶׁאֲנַחְנוּ כְּבוּלִים בִּגְבוּלוֹת הַתַּסְרִיט?
    עִם הַסְּתָיו לֵיצָנִים מַמְרִיאִים לַדָּרוֹם הָרָחוֹק.
    כְּשֶׁיָּבוֹא הָאָבִיב, יַחְזְרוּ וְנָשִׁיר. בְּעִבְרִית.

    (כְּשֶׁיָּבוֹא הַמָּשִׁיחַ, כֻּלָּנוּ נָשִׁיר בְּעִבְרִית).

    ליל א' ניסן תשס"א – 24 מרץ 2001



    לנעמי

                (שמר)

    אִם אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים שֶׁאֵין אוֹמְרִים בְּצִבּוּר,
    אוּלַי תָּשִׁירִי, וְזֶה יִהְיֶה יוֹתֵר בָּרוּר מִדִּבּוּר?
    אוּלַי תַּצְלִיחִי, וְזֶה יִהְיֶה צָלוּל כְּמוֹ מַחֲשָׁבָה
    וּמִישֶׁהוּ יִשְׁמַע וְיַקְשִׁיב וְיַמְצִיא לְעַצְמוֹ תְּשׁוּבָה?

    וְיִמְצָא אֵיזוֹ תְשׁוּבָה...

    אִם יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁחֲצִי הָעַם לֹא רוֹאֶה - גָּם אִם הוּא מַבִּיט -
    אוּלַי כְּדַאי בְּמֶרְכַּז הַמֶּצַח לִקְדֹּחַ עַיִן שְׁלִישִׁית?
    לִמְכֹּר מִשְׁקָפַיִם מְיֻחָדוֹת, מַצְחִיקוֹת, בְּצוּרַת מְשֻׁלָּשׁ
    וּלְקַוּוֹת שֶׁזֶּה יַעֲזֹר לִרְאוֹת מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ?

    לִרְאוֹת מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ...

    אֶפְשָׁר לָמוּת בְּמוֹעֵד מֻצְלָח - לְמָשָׁל, בְּאֶמְצַע תַּמּוּז -
    כְּדֵי שֶׁבַּהַלְוָיָה שֶׁלָּךְ דְּבָרִים יַתְחִילוּ לָזוּז.
    בָּרוּר שֶׁהַכֹּל מְתֻכְנָן מֵרֹאשׁ, בָּרוּר שֶׁהַשֶּׁבַח לָאֵל -
    אַךְ בֶּטַח תִּסְלְחִי לִי אִם מִתְחַשֵּׁק לִי קְצָת לְיַלֵּל...

    קְצָת לְיַלֵּל ---

    2004



    אינדיאנים מספרים על רבין

    בִּרְבוֹת הַיָּמִים נִהְיֶה אִינְדִּיאָנִים,
    אִינְדִּיאָנִים סְמוּקֵי-עוֹר בַּעֲרָבוֹת שׁוֹמְמוֹת
    וּלְאוֹר מְדוּרָה נְסַפֵּר עֲלִילוֹת-גִּבּוֹרִים
    וּבֵינֵיהֶן אֶת אַגָּדַת יִצְחָק רַבִּין וְיִגְאָל עָמִיר
    בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן:

    א

    עִם אוֹר בֹּקֶר
    הַשֶּׁמֶשׁ הָרְתָה לַיָּרֵחַ וְיָלְדָה לוֹ בֵּן וּשְׁמוֹ יִצְחָק רַבִּין.
    שָׂמְחוּ יוֹשְׁבֵי הַשָּׁמַיִם וְשָׂשׂוּ כָּל הָאֲנָשִׁים
    וְנֶאֶסְפוּ לִרְאוֹת אֶת הַתִּינוֹק.
    פָּנָיו הָיוּ זַכּוֹת וְיָפוֹת כִּפְנֵי אָבִיו הַיָּרֵחַ,
    גּוּפוֹ מָלֵא אוֹר כְּגוּף אִמּוֹ הַשֶּׁמֶשׁ,
    וְהוּא גִבּוֹר מֵעֶצֶם הֻלַּדְתּוֹ.
    וְהַיּוֹם הַזֶּה הָיָה הָאָרֹךְ בַּשָּׁנָה, הַחַם בַּשָּׁנָה, הַמּוּאָר בַּשָּׁנָה:
    הַיּוֹם בּוֹ נוֹלַד יִצְחָק רַבִּין.

    אַךְ בַּחֹשֶׁךְ הָאָיֹם
    הָרְתָה הָעֲלוּקָה לַצִּפְעוֹנִי וְהִשְׁרִיצָה וָלָד חֲלַקְלָק וּמְעֻוָּת.
    גָּם מִפְלְצוֹת הַבִּצָּה נִרְתְּעוּ מִמֶּנּוּ
    וְחַיּוֹת הַיַּעַר הֵקִיאוּ מִתּוֹעֵבָה.
    זֶה הָיָה הַלַּיְלָה הָאָרֹךְ בַּשָּׁנָה, הַקַּר בַּשָּׁנָה, הַשָּׁחֹר בַּשָּׁנָה:
    הַלַּיְלָה בּוֹ נוֹלַד יִגְאָל עָמִיר.

    ב

    כְּשֶׁהַנַּעַר יִצְחָק רַבִּין גָּדַל
    הוּא יָצָא לְמַסָּע לָצוּד אֶת דַּג הַשָּׁלוֹם
    עֲבוּר כָּל הָאֲנָשִׁים.
    זֶה הַדָּג שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ "יוֹנָה"
    עַל שֵׁם הַנָּבִיא שֶׁיָּשַׁב בְּתוֹכוֹ.
    בִּגְלַל זֶה יֵשׁ הַמְּצַיְּרִים אוֹתוֹ עִם כְּנָפַיִם
    כְּמוֹ שֶׁל יוֹנָה אֲמִתִּית;
    אֲבָל לְמַעֲשֶׂה הוּא דָג.

    אֶת הַדָּג הַזֶּה הָיָה צָרִיךְ לְטַגֵּן עִם עֲלֵי זַיִת
    וְלָתֵת לֶאֱכֹל לְכָל הָאֲנָשִׁים.
    אָז הָיָה מַגִּיעַ שָׁלוֹם:
    כָּל הָאֲנָשִׁים הָיוּ מַפְסִיקִים לָמוּת
    וְחַיִּים בְּאֹשֶׁר לַנֶּצַח.
    כָּךְ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת,
    כָּךְ קָבְעוּ רוּחוֹת הַגּוֹרָל.

    אֶת דַּג הַשָּׁלוֹם אֶפְשָׁר לַהֲרֹג רַק בְּמַקֵּל-נְשִׁיפָה
    הַטָּעוּן בְּחֵץ-הָעָצְמָה שֶׁל שַׂר-הָאֹפֶל
    הַמִּתְגּוֹרֵר בֶּחָלָל הַשָּׁחֹר שֶׁבֵּין הַכּוֹכָבִים הַבְּהִירִים;
    זֶה הַחֵץ הַמְּכֻשָּׁף
    שֶׁאֵינוֹ מַחֲטִיא אֶת מַטְּרָתוֹ לְעוֹלָם.

    עָלָה יִצְחָק רַבִּין עַל סוּסוֹ הָאַבִּיר וְיָצָא אֶל הַכּוֹכָבִים לְהַשִּׂיג אֶת חֵץ-הַפְּלָאִים.
    אֲבָל בַּחֹשֶׁךְ, בַּצֵּל, בְּהֵחָבֵא, זָחַל אַחֲרָיו
    יִגְאָל עָמִיר.

    ג

    הִגִּיעַ יִצְחָק רַבִּין לְאַרְמוֹנוֹ שֶׁל קֵיסַר הַכּוֹכָבִים פַּלְפָּאטִין
    לְבַקֵּשׁ עֶזְרָה.
    הִתְאַהֲבָה בּוֹ לֵאָה, בַּת הַקֵּיסָר הַיְּפֵיפִיָּה,
    וְיָצְאָה עִמּוֹ לַדֶּרֶךְ.

    הֶעֱרִימוּ לֵאָה וְיִצְחָק רַבִּין עַל שַׂר-הָאֹפֶל,
    עַל אֲדוֹן הֶחָלָל הַשָּׁחֹר שֶׁבֵּין הַכּוֹכָבִים הַבְּהִירִים,
    וְהִשִּׂיגוּ מִמֶּנּוּ אֶת חֵץ-הַקְּסָמִים
    שֶׁאֵינוֹ מַחֲטִיא אֶת מַטְּרָתוֹ לְעוֹלָם.

    אַךְ יִגְאָל עָמִיר
    שָׁלַח אֶת יָדוֹ הַחֲלַקְלָקָה לְתוֹךְ תִּיקָהּ שֶׁל לֵאָה
    וְהֶחְלִיף אֶת חֵץ-הַפְּלָאִים בְּחֵץ פָּשׁוּט.
    זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה חֲסַר-כָּבוֹד.

    ד

    חָזַר יִצְחָק רַבִּין אֶל כָּל הָאֲנָשִׁים
    כְּשֶׁהַנְּסִיכָה לֵאָה יוֹשֶׁבֶת לְפָנָיו עַל הַסּוּס הָאַבִּיר,
    וְכֹה אָמַר:
    "הַבְעִירוּ אֵשׁ חַמָּה, אִסְפוּ עֲלֵי זַיִת וְשִׁירוּ שִׁיר לַשָּׁלוֹם,
    וַאֲנִי אֵלֵךְ לָדוּג אֶת הַדָּג הַנִּקְרָא יוֹנָה".

    הָלַך יִצְחָק רַבִּין אֶל הַמַּיִם הַגְּדוֹלִים,
    וְלֵאָה נִשְׁאֲרָה עִם כָּל הָאֲנָשִׁים
    לְהַבְעִיר אֶת הָאֵשׁ, לֶאֱסֹף אֶת הֶעָלִים וְלָשִׁיר שִׁיר לַשָּׁלוֹם,
    כְּפִי שֶׁצִּוָּה.

    אַךְ בְּצֵל הָאִילָן הָרָחָב הַצּוֹמֵחַ לְיַד הַמַּיִם הַגְּדוֹלִים
    הִסְתַּתֵּר יִגְאָל עָמִיר
    שֶׁמַּקֵּל-הַנְּשִׁיפָה שֶׁלּוֹ טָעוּן
    בְּחֵץ-הַקְּסָמִים שֶׁל שַׂר-הָאֹפֶל
    אֲשֶׁר אֵינוֹ מַחֲטִיא אֶת מַטְּרָתוֹ לְעוֹלָם.
    בִּגְלַל שֶׁהִסְתַּתֵּר שָׁם,
    קָרְאוּ לוֹ אֲחַר-כָּךְ כָּל הָאֲנָשִׁים: "בַּר-אִילָן";
    וְזֶה כִּנּוּי שֶׁל גְּנַאי.

    ה

    "קוּם, דָּג וּשְׁמוֹ יוֹנָה! אֲנִי, יִצְחָק רַבִּין, הַצַּיָּד שֶׁלְךָ!" –
    כָּךְ קָרָא הַגִּבּוֹר בְּקוֹל
    בְּטֶרֶם שֶׁהִתְחִיל אֶת הַצַּיִד:
    וְזֶה מַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּבוֹד.

    אַף מִלָּה יִגְאָל עָמִיר לֹא הִשְׁמִיעַ
    בְּטֶרֶם שֶׁהִתְחִיל לָצוּד אֶת יִצְחָק רַבִּין:
    וְזֶה מַעֲשֶׂה חֲסַר-כָּבוֹד, מַעֲשֵׂה-סְרָק.

    קֵרֵב יִצְחָק רַבִּין אֶת מַקֵּל הַנְּשִׁיפָה אֶל פִּיו וְיָרָה.

    קֵרֵב יִגְאָל עָמִיר אֶת מַקֵּל הַנְּשִׁיפָה אֶל פִּיו וְיָרָה.

    טַס הַחֵץ הַפָּשׁוּט בִּגְלַל כֹּחַ-נְשִׁימָתוֹ שֶׁל יִצְחָק רַבִּין וּפָגַע הַיְשֵׁר בְּלִבּוֹ שֶׁל דַּג הַשָּׁלוֹם.

    טַס הַחֵץ הַמְּכֻשָּׁף לַמְרוֹת חֻלְשַׁת-נְשִׁימָתוֹ שֶׁל יִגְאָל עָמִיר וּפָגַע הַיְשֵׁר בְּלִבּוֹ שֶׁל יִצְחָק רַבִּין.

    דַּג הַשָּׁלוֹם נִפְצַע קָשֶׁה,
    כִּי צַיָּד אַדִּיר הָיָה יִצְחָק רַבִּין;
    אַךְ הוּא נוֹתַר בַּחַיִּים,
    כִּי רַק חֵץ קָסוּם יָכֹל לְהַכְרִיעַ אוֹתוֹ.
    הִתִּיז הַדָּג מַיִם לְכָל עֵבֶר,
    הִפְלִיג לְעֹמֶק הַמַּיִם הַגְּדוֹלִים
    וְהִתְחַבֵּא שָׁם.

    יִצְחָק רַבִּין נִפְצַע קָשֶׁה,
    כִּי חֵץ-הָעָצְמָה לְעוֹלָם אֵינוֹ מַחֲטִיא אֶת מַטְּרָתוֹ.
    בְּכָל כֹּחוֹ נִלְחַם הַגִּבּוֹר בַּמָּוֶת הַמִּתְקָרֵב;
    לֵאָה הַיְּפֵיפִיָּה חָבְשָׁה אֶת פְּצָעָיו
    וּגְדוֹלֵי הַמְּכַשְּׁפִים עָמְלוּ עַל גּוּפוֹ –
    אַךְ לְלֹא הוֹאִיל;
    נָשַׁם יִצְחָק רַבִּין בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה – וָמֵת.

    ו

    כָּל הָאֲנָשִׁים קָבְרוּ אֶת יִצְחָק רַבִּין
    בַּכָּבוֹד הָרָאוּי לְרֹאשׁ-שֶׁבֶט וְרַב-צַיָּדִים;
    חֲנִיתוֹ, סַכִּינוֹ וּמַקֵּל-הַנְּשִׁיפָה שֶׁלּוֹ נִטְמְנוּ עִמּוֹ בַּקֶּבֶר,
    וְגַם לֵאָה הַיְּפֵיפִיָּה קָבְרָה שָׁם אֶת עַצְמָהּ,
    כַּיָּאֶה לְאִשְׁתּוֹ שֶׁל לוֹחֵם.

    וְאֶת יִגְאָל עָמִיר תָּפְסוּ
    וְהִשְׁלִיכוּ לִמְעָרָה אֲפֵלָה.
    סָתְמוּ אוֹתָהּ בַּאֲבָנִים
    וְכָךְ שָׁרוּ לוֹ:

    "הַלְוַאי וְלֹא תֵצֵא מִכָּאן לְעוֹלָם,
    יִגְאָל עָמִיר!
    הַלְוַאי וְלֹא תִרְאֶה יוֹתֵר אוֹר שֶׁמֶשׁ,
    יִגְאָל עָמִיר!
    הַלְוַאי וְאַף נַעֲרָה לֹא תִקַּח אוֹתְךָ כְּבַעַל,
    יִגְאָל עָמִיר!
    הַלְוַאי וְלֹא יִהְיֶה לְךָ הֶמְשֵׁךְ וָזֵכֶר בַּדּוֹרוֹת הַבָּאִים
    חוּץ מִשִּׁמְךָ שֶׁיִּזָּכֵר תָּמִיד בּגְלַל הָרַע שֶׁעָשִׂיתָ,
    יִגְאָל עָמִיר,
    יִגְאָל עָמִיר!"

    וְהָיָה בַּזֶּה צֶדֶק רַב.

    ז

    מִשּׁוּם כָּךְ אֵין שָׁלוֹם כָּעֵת בָּעוֹלָם,
    מִשּׁוּם כָּךְ
    כָּל הָאֲנָשִׁים חוֹלִים, נִפְצָעִים וּמֵתִים
    וְאוֹכְלִים לֶחֶם צָר בְּזֵעַת-אַפַּיִם;
    בָּנִים קָמִים עַל אָבוֹת, וְאָחִים – עַל אֲחֵיהֶם.

    זֶה הָיָה יָכֹל לִהְיוֹת אַחֶרֶת,
    לוּ הָיָה צַד יִצְחָק רַבִּין אֶת דַּג הַשָּׁלוֹם.
    אַךְ יִצְחָק רַבִּין אֵינֶנּוּ,
    וְדַּג הַשָּׁלוֹם מִסְתַּתֵּר
    בַּמְּצוּלוֹת הַנִּדָּחוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁבְּמַעַמְקֵי הַמַּיִם הַגְּדוֹלִים,
    וְאֵין מִי שֶׁיָּצוּד אוֹתוֹ מִשָּׁם.

    אוּלָם כָּל עוֹד חַי הַכָּבוֹד בְּלֵב כָּל הָאֲנָשִׁים,
    יְסֻפַּר הַמַּעֲשֶׂה בִּגְבוּרָתוֹ שֶׁל יִצְחָק רַבִּין
    וּבוֹגְדָּנוּתוֹ שֶׁל יִגְאָל עָמִיר;
    יְסֻפַּר – וְיִזָּכֵר.
    וְיֵשׁ בַּזֶּה צֶדֶק רַב.

    ת

    כָּכָה יָשִׁירוּ
    לְאוֹר הַמְּדוּרָה בַּעֲרָבוֹת שׁוֹמְמוֹת
    אִינְדִּיאָנִים סְמוּקֵי-עוֹר שֶׁפַּעַם הָיוּ אֲנַחְנוּ;
    וְיִהְיֶה בַּזֶּה צֶדֶק רַב,
    וְזֶה לֹא יִהְיֶה טוֹב מִן הַסִּפּוּרִים הָאֲחֵרִים,
    וְלֹא יִהְיֶה רַע מִן הַסִּפּוּרִים הָאֲחֵרִים:

    כִּי זֹאת דַּרְכָּם שֶׁל דְּבָרִים –

    לַהֲפֹךְ מֵאֱמֶת לִסְקוּפּ
    וּמִסְּקוּפּ לִידִיעָה
    וּמִידִיעָה לְשִׂיחַ-הַכֹּל
    וּמִשִּׂיחַ-הַכֹּל לְפֶרֶק בְּסֵפֶר לִמּוּד
    וּמִפֶּרֶק בְּסֵפֶר לִמּוּד לְמִיתוֹס
    וּמִמִּיתוֹס לְאַגָּדַת-עַם;
    וְהַכֹּל שָׁרִיר וּבָרִיר וְקַיָּם.

    י"ג ניסן תשס"ד – 4 אפריל 2004



ראיון עם החייזר


    זה לא קל לבנות

    זֶה לֹא קָל לִבְנוֹת אֶת הַבַּיִת הַזֶּה
    עַל כָּל-כָּךְ מְעַט אֲדָמָה.
    זֶה קָשֶׁה לִבְנוֹת אֶת הַבַּיִת הַזֶּה,
    כִּי בִּכְלָל לֹא בָּרוּר מִמָּה.

    אֵיךְ אֶפְשָׁר לִבְנוֹת אֶת הַבַּיִת הַזֶּה
    כְּשֶׁאֲנַחְנוּ כָּל-כָּךְ שׁוֹנִים?
    אַךְ אֲנַחְנוּ בּוֹנִים אֶת הַבַּיִת הַזֶּה,
    כִּי אֲנַחְנוּ אוֹתוֹ בּוֹנִים.

    ...כַּאֲשֶׁר קָרָאתִי אֶת זֶה שֵׁנִית,
    זֶה נִשְׁמַע לִי שִׁיר מְדִינִי,
    אֲבָל אֵין פֹּה אַף שׁוּרָה מְדִינִית -
    זֶה הַכֹּל רָק אַתְּ וַאֲנִי.

    כ"ג סיוון תשס"א - 14.6.2001



    מאירה

    סוֹבֶבֶת בַּחוּץ, מְחַפֶּשֶׂת קוֹנֶה;
    מַכְרִיזָה עַל עַצְמָהּ, אֲבָל אֵין עוֹנֶה.
    מִי שֶׁלּוֹקֵחַ, יִהְיֶה מְאֻשָּׁר –
    אִם יֵדַע מַה עוֹשִׂים עִם כַּזֶּה דָּבָר.
    הִיא מְשׁוֹטֶטֶת שׁוֹתֶתֶת בְּדִידוּת
    בֵּין רֵיחַ סִיגַרְיָה לְרֵיחַ יַלְדוּת:
    הִיא לֹא פְּרוּצָה, הִיא לֹא אֵשֶׁת-לִוּוּי;
    רַק יַלְדָּה שֶׁעֵינֶיהָ חַלּוֹן כָּבוּי.

    גֶּשֶׁם וְשֶׁמֶשׁ וְחֹם וְקָרָה –
    וּבְכָל תַּפְאוּרָה הִיא תָּמִיד זָרָה.
    רַק הַכְּלָבִים שֶׁבִּקְצֵה הַסִּמְטָה
    מְחַיְּכִים בִּזְנָבָם לְבָרֵךְ אוֹתָהּ.
    קֹדֶם חָלְמָה עַל סוּסִים וּנְסִיכִים,
    עַכְשָׁיו עַל עַצְמָהּ עִם וְרִידִים חֲתוּכִים:
    צִפּוֹר נְעוּלָה עַל מַנְעוּל שֶׁל סַגְרִיר
    בֵּין מֶרְכָּז מִסְחָרִי לְבֵין כְּבִישׁ מָהִיר.

    פַּעַם הָיִיתִי נוֹרָא מְדֻפְּרָס
    וְהֶחְלַטְתִּי לִטֹּל חֵלֶק בַּמִּכְרָז,
    כְּדֵי שֶׁמֵּאִירָה כַּזֹּאת שִׁמּוּשִׁית
    תַּעֲנִיק לִי תְּחוּשָׁה שֶׁל בְּרִיאוּת נַפְשִׁית.
    אֲבָל כָּל הַכֶּסֶף וְכָל הַזָּהָב
    בָּאָרֶץ, בַּשֶּׁמֶשׁ, בִּשְׁבִיל הֶחָלָב –
    כָּךְ מִסְתַּבֵּר, לֹא הָיוּ מַסְפִּיקִים;
    אָז חָזַרְתִּי, לִבִּי וְכִיסַי רֵיקִים.

    ...פַּעַם אַחַת...
    ...פַּעַם שְׁנִיָּה...
    ...פַּעַם שְׁלִישִׁית –
    מֵאִירָה,
    מִי שֶׁצּוֹחֵק – נִשָּׂא הַרְחֵק,
    וְהָאֱמֶת – פַּרְפָּר חוֹמֵק.
    ...פַּעַם אַחַת...
    ...פַּעַם שְׁנִיָּה...
    ...לַיְלָה שֶׁל אוֹר וָצֶבַע:

    מֵאִירָה! – זִכָּרוֹן שֶׁל יוֹם-סְתָיו בָּאָבִיב.
    הִיא לֹא שׁוֹמַעַת אוֹתִי, וְאִם תִּשְׁמַע – לֹא תַקְשִׁיב.

    יולי 1991 – מאי 2004



    הגידי לי למה

    הַגִּידִי לִי, לָמָה כָּל-כָּךְ עָצוּב?
    לָמָה עָצוּב כָּל-כָּךְ?
    נַעֲזֹב אֶת הַגּוּף. נַעֲזֹב אֶת הַגּוּף.
    נַעֲזֹב אֶת הַגּוּף. נִבְרַח.
    נְקַפֵּל אוֹתוֹ וְנָשִׂים בַּפִּנָּה,
    נִתְלֶה אוֹתוֹ בָּאָרוֹן,
    אוֹ נַשְׁכִּיב אוֹתוֹ בַּחֲדַר-הַשֵּׁנָה
    לִישֹׁן.
    וַאֲנַחְנוּ נָעוּף. וַאֲנַחְנוּ נָעוּף.
    נִתְרוֹמֵם בָּאֲוִיר וְנִפְרַח.
    רַק תַּגִּידִי לִי, לָמָה כָּל-כָּךְ עָצוּב.
    לָמָה עָצוּב כָּל-כָּךְ.
    וְנִהְיֶה שְׁקוּפִים וְנוּכַל לִרְאוֹת
    בְּשִׁבְעָה אוֹ שְׁמוֹנָה חוּשִׁים.
    נִרְאֶה אֲנָשִׁים חַיִּים בֵּין קִירוֹת
    וְקִירוֹת בֵּין הָאֲנָשִׁים.
    נַקְשִׁיב, נְמַשֵּׁשׁ וְנִקְרָא מַחְשָׁבוֹת,
    נָרִיחַ תְּשׁוּקוֹת שֶׁל זָרִים.
    בְּמָקוֹם כַּזֶּה נְרַחֵף שָׁעוֹת
    כְּאִלּוּ מְאֻשָּׁרִים.
    וְאַחַר-כָּךְ נַמְרִיא וְנִבְלַע מֶרְחָקִים
    וְנָטוּס לְחוֹפִים מוּזָרִים,
    אֶל גַּן שֶׁצּוֹמְחִים בּוֹ גוֹרְדֵי-שְׁחָקִים
    מְנִיבֵי פֵּרוֹת אֲסוּרִים.
    וְנִבְנֶה שָׁם קֵן וְנָטִיל בֵּיצָה.

    וּבְבֹא הָעוֹנָה הַקָּרָה
    נִרְצֶה הַבַּיְתָה
                וְלֹא נִמְצָא
    אֶת הַדֶּרֶךְ בַּחֲזָרָה.

    י"ב טבת תשנ"ד - ליל 26 דצמבר 1993



    שלושים ואחד

    יָרֵחַ יָרֵחַ יָרֵחַ פָּנִים
    יוֹםהֻלֶּדֶת שָׂמֵחַ בָּעֲנָנִים
    אֵין שִׁנּוּי בְּמִסְפַּר הַנֵּרוֹת בָּעֻגָּה
    מִתְרַחֶקֶת הָאָרֶץ בְּהַדְרָגָה
    אֶקְנֶה מַתָּנָה אֲגַרְטָל שִׁמּוּשִׁי
    לְהָנִיחַ אוֹתוֹ עַל אַסְפַלְט כְּבִישִׁי
    שֶׁרֶכֶב-אַשְׁפָּה אֶת שְׂרִידָיו יִמְעַךְ
    וְאֵדַע שֶׁהִגִיעַ אֶל הַנִּמְעָן
    אֵיזֶה מִין רֵיחַ רֵיחַ גַּנִּים
    יוֹםהֻלֶּדֶת שָׂמֵחַ בָּעֲנָנִים
    נָרִים מִשְׁקֶפֶת רוֹאִים הַכֹּל
    אִישׁ מְקַרְטֵעַ אֶפְשָׁר לִפֹּל
    מַה הוּא עוֹשֶׂה גָּבֹהַּ כָּל כָּךְ
    גָּבֹהַּ כָּל כָּךְ בַּחַיִּים לֹא אֶצְמַח
    כְּשֶׁצוֹפִים מִשָּׁם מַרְוִיחִים הַרְבֵּה
    כְּשֶׁנּוֹשְׁפִים מִשָּׁם הַנֵּר לֹא יִכְבֶּה
    צוֹרֵחַ צוֹרֵחַ צוֹרֵחַ שָׁנִים
    יוֹםהֻלֶּדֶת שָׂמֵחַ בָּעֲנָנִים
    שׁוֹמֵעַ?

    י"ז חשוון תשנ"ד - 1 נובמבר 1993



    בסוף יעבור

    בַּסּוֹף יַעֲבֹר הַזַּעַם,
          תֵּרָגַע הָרוּחַ,
                יִשֹּׁךְ הַגַּל.
    אָז יִדְרְכוּ עָלֵינוּ:
          יִהְיֶה כּוֹאֵב
                וְאַחַר-כָּךְ קַל.
    בֶּחָלָל הָרֵיק
          יִדְפֹּק הַפַּזָּ"ם,
                לָכֵן נִתְקַדֵּם:
    אֲנִי אֶהְיֶה זֵאוּס,
          שִׁיוָא אוֹ בַּעַל,
                אַתְּ - בְּהֶתְאֵם.
    נֵשֵׁב בַּמְּרוֹמִים
          וְנַמְצִיא יַחְדָּיו
                אֶת תָּכְנִית-הָאָב.
    וְיִהְיֶה מְעַנְיֵן.
    זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁשּׁוּב יִכְאַב.

    י"ד חשוון תשנ"ד - 29 אוקטובר 1993



    וארשתיך לי

    עֶרֶב
    וּבֹקֶר יוֹם שִׁשִּׁי
    נִסְתְּמוּ כָּל הַכְּבִישִׁים
    רֶכֶב אֵשׁ עִם פָּרָשִׁים
    מְדַלֵּג מֵעַל רֹאשִׁי

    רֹאשׁ
    מִתְנַגֵּחַ בַּפַּרְסוֹת
    מִתְנַפֵּץ לַהֲרִיסוֹת
    לֹא נוֹתַר מַה לַעֲשׂוֹת
    רַק לִלְחֹץ עַל הַדְּוָשׁוֹת

    אַתְּ
    מְחַכָּה לִי בַּפִּנָּה
    בַּסִּבּוּב בַּתַּחֲנָה
    הַמֶּרְכָּזִית הַיְּשָׁנָה
    מַמְתִּינָה לִי כְּבָר שָׁנָה

    אַתְּ
    תְּחַיְּכִי לִי מֵרָחוֹק
    תִּתְחַתְּנִי אִתִּי כַּחֹק
    תְּלַמְּדִי אוֹתִי לִצְחֹק
    תְּלַמְּדִי אוֹתִי לִשְׁתֹּק

    אַתְּ
    תְּלַמְּדִי אוֹתִי לִרְקֹד
    תְּלַמְּדִי אוֹתִי לִלְמֹד
    תְּלַמְּדִי אוֹתִי לִרְעֹד.
    תְּלַמְּדִי אוֹתִי לִרְאוֹת.

    אַתְּ
    תְּדַבְּרִי, אֲנִי אֶשְׁמַע
    כְּמוֹ אֲוִיר וַאֲדָמָה,
    אֵשׁ וּמַיִם, וְכָל מַה
    שֶׁנִּשְׁמָ