חַפְּשִׂי אִתִּי עַכְשָׁיו אֶת הַשָּׁמַיִם הַגְּבוֹהִים,
מִסְתּוֹר מִפְּנֵי הַנִּיאָגָרָה הַגּוֹעֶשֶׁת:
אֲנַחְנוּ כָּאן לְבַד. לְבַד עִם אֱלֹהִים.
וְכָל הַשְּׁאָר טָבַע. טָבַע בַּגֶּשֶׁם.
הָעֲנָנִים - קָשֶׁה לִנְשֹׁם מִכֹּבֶד-מִשְׁקָלָם -
כְּמוֹ יוֹרְדִים לִמְחֹץ אֶת שְׁנֵינוּ מִלְּמַעְלָה...
תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה. שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה:
וְאַתְּ שֶׁלִּי - אַחַת, וְאֵין שְנִיָּה לָהּ.

...בָּרָק רוֹדֵף בָּרָק, רוֹדֵף כְּמוֹ סְדוֹם וַעֲמֹרָה,
כְּמוֹ בְּמִגְדַּל-בָּבֶל צוֹלְפִים הֵם בָּאַנְטֶנָּה.
לוּלֵא הָיִית בָּעִיר בִּזְמָן הַסְּעָרָה,
כְּבָר לֹא הָיָה נוֹתָר דָּבָר מִמֶּנָּה.
גַּם דַּעְתִּי, שֶׁנִּקְלְעָה פִּתְאֹם לַסְּעָרָה,
הִתְבַּלְבְּלָה, כְּמוֹ חֻלְיוֹת לְלֹא שַׁרְשֶׁרֶת:
שִׁבְעָה יַרְחֵי לֵדָה. עֶשְׂרִים חֻמְשֵׁי תוֹרָה.
רַק אַתְּ - שֶׁלִּי. אַחַת, וְאֵין אַחֶרֶת...

זֶהוּ סְתָם שִׁיר מֵאַהֲבָה אֵלַיִךְ
גֶּשֶׁם יוֹרֵד מֵעַל הָעִיר הַיּוֹם

לַיְלָה כּוֹרֵךְ הַכֹּל בִּשְׁחוֹרִים.
אַתְּ בְּחַדְרֵךְ - אֲנִי בְּחַדְרִי.
אַתְּ מְיַשֶּׁרֶת אֶת הַסְּדִינִים.
אַתְּ לֹא חוֹשֶׁבֶת אֵיפֹה אֲנִי.
תְּהוֹם וְשָׁמַיִם - שְׁנֵי חֲדָרִים.
אֶבן-רֵחַיִם עַל צַוָּארִי.
קֶרֶן-יָרֵחַ עַל שְׂעָרִי.
אֲנִי בּוֹרֵחַ: סַהֲרוּרִי.

כְּתֹנֶת-הַלַּיִל - קֶצֶף-גַּלִּים.
קַלּוֹת רַגְלַיִךְ כְּמוֹ שְׁנֵי עָלִים.
אַתְּ מְסָרֶקֶת רֹאשׁ מְתֻלְתָּל.
אַתְּ מְרַסֶּקֶת אֶת רֵאוֹתַי.
חֹשֶׁךְ מִצְרַיִם: כְּמוֹ בִּקְבָרִים.
אֶבן-רֵחַיִם עַל צַוָּארִי.
דֶּרֶךְ רֹאשִׁי סוּסִים דּוֹהֲרִים.
אֵיפֹה נַפְשִׁי הַסַּהֲרוּרִית?

...וּמַשְׁעִינִים רָאשִׁים עַל כַּף-יָד
אַתְּ וַאֲנִי - אֲבָל בְּנִפְרָד.
גַּם בְּרֹאשִׁי הַכֹּל כְּבָר נִרְגַּע.
אַל תִּתְ רַגְּשִׁי - אֲנִי מְשֻׁגָּע.
אַךְ קֶרֶן-בֹּקֶר מִן הֶהָרִים
בָּאָה לִמְחֹק אֶת כָּל הַדְּבָרִים:
בִּמְמַדֵּי חָלָל מִתְמַשְּׁכִים
אָנוּ
      זְנִיחִים.

לזכר נתן אלתרמן בשנת העשרים למותו

אֲנָשִׁים מְדַבְּרִים פֹּה גְדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת,
אַךְ אֲנִי, רַבּוֹתַי, רַק מוֹכֵר-מְנוֹרוֹת.
שִׂימוּ לֵב לַמַּפְסֵק: לוֹחֲצִים – זֶה דוֹלֵק,
מְגַלֶּה נִסְתָּרוֹת!
זֶהוּ חֵפֶץ מֵאִיר שִׁמּוּשִׁי וְנָדִיר
הַחוֹשֵׂף אוֹצָרוֹת וּמַשְׁכִּיחַ צָרוֹת:
עַל שָׁלֹשׁ מְנוֹרוֹת שְׁנֵי שְׁקָלִים וּשְׁמוֹנִים אֲגוֹרוֹת.

לֹא נוֹרָא, אִם יַבִּיטוּ עוֹבְרִים וְשָׁבִים
בְּשָׁעָה שֶׁאַתֶּם מְתַנִּים אֲהָבִים:
זֹאת עוֹשִׂים בָּעוֹלָם – לֹא נַגִּיד שֶׁכֻּלָּם,
אַךְ רַבִּים וְטוֹבִים;
אֲבָל אִם רַק אַתֶּם זֶה לַזּוֹ מְכַזְּבִים,
מְקַנְּאִים וְרָבִים – זֶה אָסוּר לְהַרְאוֹת!
עַל שָׁלֹשׁ מְנוֹרוֹת שְׁנֵי שְׁקָלִים וּשְׁמוֹנִים אֲגוֹרוֹת.

אֲדוֹנִי! אִם קָנִיתָ אֶצְלִי מְנוֹרָה,
זֶה כִּמְעָט פֵּרוּשׁוֹ שֶׁרָכַשְׁתָּ דִּירָה:
רַק תַּצְמִיד לַמְּנוֹרָה מִלְּמַעְלָה תִקְרָה
וְתוֹסִיף קְצָת קִירוֹת.
יֵשׁ דִּירוֹת עֲלוּבוֹת, יֵשׁ דִּירוֹת הֲדוּרוֹת,
אַךְ כֻּלָּן לֹא שָׁווֹת, אִם אֵינָן מוּאָרוֹת:
עַל שָׁלֹשׁ מְנוֹרוֹת שְׁנֵי שְׁקָלִים וּשְׁמוֹנִים אֲגוֹרוֹת.

אֵין סוֹף
          וְאֵין סוֹף
                    וְאֵין סוֹף
                              וְאֵין סוֹף
לַמַּרְבָד הַכָּחֹל הַנּוֹשֵׁם:
פָּרוּשׂ וּמָתוּחַ מֵאֹפֶק עַד חוֹף
בִּידֵי חַדְרָנִית לְלֹא שֵׁם.
יוֹשֵׁב מוּל הַיָּם עַל הַמֶּזַח בָּחוּר תִּמְהוֹנִי.
זֶה, בְּעֶצֶם, אֲנִי.
מִסְתַּכֵּל אֶל הַמַּיִם.

וּפְרָט לְפַחִית הַמַּשְׁקֶה בְּיָדַי
אֵין סִימָן מִסָּבִיב לַתַּרְבּוּת,
כְּאִלּוּ כָּל מַה שֶׁבָּרָא הָאָדָם
הִתְפּוֹרֵר, אוֹ הָלַךְ לְאִבּוּד;
כְּאִלּוּ שָׁקְעוּ בַּמְּצוּלוֹת מִפְּאַת לַחַשׁ-קְסָמִים
אֲרָצוֹת וְעַמִּים,
כְּלֵי-מַשְׁחִית וּכְלֵי-בַּיִת...

          ...חַם.
          כְּבָר רָצִיתִי לִהְיוֹת מְפֻרְסָם.
          אַךְ לִהְיוֹת מְפֻרְסָם זֶה לִהְיוֹת מְכֻרְסָם,
          מְקֻנָּא וְנִשְׂנָא, מְשֻׁקָּץ, מְשֻׁקָּר,
          מְנֻכָּר.
          כְּבָר עָדִיף לִי לִהְיוֹת לֹא-מֻכָּר.

בּוֹדֵד וְאָבוּד, אֲנִי קָם וְנִגָּשׁ
אֶל הַיָּם, לְהַבִּיט בְּתוֹכוֹ.
לְפֶתַע, כְּמוֹ נְשָׁכָנִי נָחָשׁ,
נֶעְמָד בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת:
הֵיכָן שֶׁעוֹמֵד אִישׁ אֶחָד וְיָדָיו עֲיֵפוֹת -
שְׁתֵי דְמֻיּוֹת מִשְׁתַּקְּפוֹת:
הוּא וְהִיא, מִן הַמַּיִם.

וְהוּא - זֶה אֲנִי, כְּלוֹמַר: חוֹלְמָנִי,
מְמֻשְׁקָף, שְׁחֹר-שֵׂעָר וְעָצוּב.
אַךְ אַתְּ - מִי זוֹ אַתְּ שֶׁהוֹפַעְתְּ לִימִינִי
וְהוֹשַׁטְתְּ אֶת יָדֵךְ לְלִטּוּף?
מַבִּיט מִסְּבִיבִי - רֵיק הַכֹּל! - וְחוֹזֵר אֶל הַיָּם:
מַה שָׁוֶה לִי עוֹלָם
שֶׁבּוֹ אַתְּ לֹא קַיֶּמֶת?

          אַתְּ
          מֵהַמַּיִם שׁוֹלַחַת מַבָּט.
          תּוֹפֵס וְנִרְעָד, וּלְרֶגַע אֶחָד
          מְכֻנָּף, מְכֻשָּׁף, מְנֻחָם, מְשֻׁחְרָר,
          מְאֻשָּׁר -
          אַךְ עֲדַיִן הַחוֹף רֵיק וְקַר.

אֵין סוֹף וְאֵין סוֹף וְאֵין סוֹף וְאֵין סוֹף
לַמַּרְבָד, לַבְּדִידוּת וּלְרוּחַ-הַיָּם עַל פָּנַי...

אַל תִּמְשְׁכִי לִי בַּזָּקָן! תְּנִי לַזָּקָן שֶׁלִּי לָנוּחַ.
אוּלַי תַּפְסִיקִי לְעַשֵּׁן? אֲנִי נֶחְנָק מֵהֶעָשָׁן!
הִנֵּה, אֶפְתַּח אֶת הַחַלּוֹן, שֶׁתִּכָּנֵס סוֹף-סוֹף קְצָת רוּחַ.
וְהָעִקָּר, בְּבַקָּשָׁה - אַל תִּמְשְׁכִי לִי בַּזָּקָן.

אַל תִּמְשְׁכִי לִי בַּזָּקָן... וּכְבָר עָבַרְנוּ אֶת חֲדֵרָה.
אֵיךְ אַתְּ נוֹסַעַת? זְהִירוּת - יֵשׁ לָךְ אוֹצָר בַּמְּכוֹנִית,
אָז לֹא לִפְזֹל אֶל הַצְּדָדִים וְתִסְתַּכְּלִי כְּבָר עַל הַדֶּרֶךְ.
...מַה לֹא הֵבַנְתְּ אֵיזה אוֹצָר - נוּ בְּוַדַּאי שֶׁזֶּה אֲנִי.

אַל תִּמְשְׁכִי לִי בַּזָּקָן, הַחֲזִירִי אֶת הַיָּד לַהֶגֶה.
לֹא, אֵין לִי שׁוּם דָּבָר נֶגְדֵּךְ, אֲבָל פָּשׁוּט זֶה מְסֻכָּן.
לֹא, אַתְּ נִרְאֵית בִּכְלָל לֹא רַע, אֵין לָךְ סִבָּה לִהְיוֹת מֻדְאֶגֶת,
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ כַּזֹּאת - אַל תִּמְשְׁכִי לִי בַּזָּקָן.

אַל תִּמְשְׁכִי לִי בַּזָּקָן וְתַעַזְבִי לִי אֶת הַסְּוֶדֶר.
בְּלִי פַּרְצוּפִים, יְקִירָתִי, וְלֹא יוֹעִיל לְהִתְרַפֵּס:
בִּשְׁבִיל שִׁעוּר מִסְפָּר שְׁמוֹנִים אַתְּ כְּבָר נוֹהֶגֶת דֵּי בְּסֵדֶר,
אֲבָל, בְּתוֹר מוֹרֶה מֻסְמָךְ - זֶה עוֹד מֻקְדָּם מִדַּי לַטֶּסְט.

...הַמֶּרְחָקִים
וְהַשָּׂדוֹת הַיְּרֻקִּים.
נוֹסְעִים שְׁנֵיהֶם בַּמְּכוֹנִית
וּמִדֵּי פַּעַם מִתְנַשְּׁקִים.