רכבת השחר
יוֹם רִאשׁוֹן, וְיוֹם שֵׁנִי, שְׁלִישִׁי לַמַּחֲלָה:
הוֹ, כַּמָּה יָפֶה!
לֹא חָשַׁבְתִּי מֵעוֹלָם שֶׁזֶּה כָּל-כָּךְ נִפְלָא:
מִי צָרִיךְ רוֹפֵא?
הַחֹם עוֹלֶה, וְזֶה סִימָן יָפֶה לַהַתְחָלָה:
תֵּכֶף הַסָּדִין שֶׁלִּי הוֹפֵךְ לִמְסִלָּה
וּפָנַי זוֹרְחוֹת בְּאוֹר חִוֵּר
שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ
הָעוֹלָה.
שָׁם הַיָּם הוּא כֶּסֶף, הַשָּׁמַיִם אַרְגָּמָן:
כָּל הַשְּׁאָר יָרֹק.
שָׁם אוֹתִי יָבִינוּ בְּלִי עֶזְרַת מְתֻרְגְּמָן
גַּם כְּשֶׁאֶשְׁתֹּק.
וְאִי אֶפְשָׁר לָבֹא לְשָׁם בְּדֶרֶךְ רְגִילָה:
מַגִּיעִים לְשָׁם רַק בָּרַכֶּבֶת הַגְּדוֹלָה
הַדּוֹהֶרֶת עַל הַמְּסִלָּה
מוּל הַשֶּׁמֶשׁ
הָעוֹלָה.
וְאַתֶּם בְּרִיאִים, אַתֶּם הוֹלְכִים לָעֲבוֹדָה
כְּשֶׁאֲנִי יָשֵׁן
וְעַל מִטָּתִי אַתֶּם אוֹמְרִים בְּאַהֲדָה
"אָהּ, אֵיזֶה מִסְכֵּן!"
אֲבָל, גַּם אִם כָּל יוֹם תִּתְפַּלְּלוּ לִמְחִילָה –
אִם לֹא תַעֲלוּ עַל הָרַכֶּבֶת הַגְּדוֹלָה,
עַד שֶׁתַּעֲלוּ עַל הָרַכֶּבֶת הַגְּדוֹלָה,
לֹא תִזְרַח עַל אִישׁ מִכֶּם הִלַּת
אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ
הָעוֹלָה
תשנ"ב – ט"ו תמוז תשנ"ג (4 יולי 1993) – תשס"ד
קצת חכמה שימושית
מִי שֶׁזּוֹחֵל, מִתְחַבֵּא בְּקַלּוּת;
בְּמִי שֶׁעָף, קַל יוֹתֵר לִקְלֹעַ;
הַסַּכָּנָה בְּשִׁגְעוֹן גַּדְלוּת –
שֶׁתִּהְיֶה בֶּאֱמֶת גָּבֹהַ;
אִם שְׁנָתַיִם אֵין אַהֲבָה –
זוֹ בְּהֶחְלֵט בְּשׂוֹרָה מְשַׂמַּחַת:
מִי שֶׁמִּתְאַמֵּן לִהְיוֹת לְבָד,
יִהְיֶה לוֹ קַל לִהְיוֹת בְּיַחַד.
אִם תִּרְכַּב עַל סוּסִים אַבִּירִים,
תְּקַבֵּל דְּרָקוֹנִים לְקִנּוּחַ,
וְאִם דְּרָקוֹנִים חֲסֵרִים –
בַּסּוֹף
תִּרְדֹּף לְבָד אַחַר טַחֲנוֹת-רוּחַ;
הַהוֹרוֹסְקוֹפּ מֵבִיא מַזָּל
רַק אִם קוֹרְאִים אַחֲרֵי שָׁבוּעַ;
וּפִתְגָּמִים לֹא עוֹזְרִים בִּכְלָל –
זֶה הַפִּתְגָּם הֲכִי יָדוּעַ...
מִי שֶׁזּוֹחֵל, מִתְחַבֵּא בְּקַלּוּת;
מִי שֶׁהוֹלֵךְ, מַטָּרָה נַיֶּדֶת;
אִם יוֹם אֶחָד, בְּמִקְרֶה, תָמוּת –
לֹא תְקַבֵּל מַתְנוֹת יוֹם-הֻלֶּדֶת!
כָּל הַסִּפּוּר הַזֶּה נֶחְמָד
כְּנֶחָמָה עַצְמִית מְתֻסְכֶּלֶת
לְבֶן-אָדָם שֶׁיּוֹשֵׁב לְבָד
מוּל אַרְבָּעָה קִירוֹת וְדֶלֶת –
תָּשִׁיר, אַל תִּבְכֶּה, תָּשִׁיר.
13 יוני 1993 – כ"ד סיוון תשנ"ג
יום נחמה
יוֹם נֶחָמָה
כְּלַל-עוֹלָמִי
נִקְבַּע לְהַיּוֹם, וְזֶה חַד-פְּעָמִי:
כָּל הַדְּבָרִים לְלֹא פִּתָּרוֹן
הַיּוֹם יְקַבְּלוּ עוֹד סִכּוּי אַחֲרוֹן.
הַשְׁלִיכוּ סַכִּין, פָּרְקוּ הָאֶקְדָּח,
קַפְּלוּ אֶת הַפֶּתֶק וְשִׂימוּ בַּפָּח:
עַל מַה הַכְּאֵב, הַיֵּאוּשׁ עַל-שׁוּם מָה?
אֲנַחְנוּ בְּיוֹם נֶחָמָה!
הַיּוֹם יִתְאַהֵב בְּצוּרָה מִסְתּוֹרִית
מִי שֶׁצָּרִיךְ וּבְמִי שֶׁצָּרִיךְ
וַחֲלָקִים גְּזוּרִים מִתְּמוּנָה
פִּתְאוֹם יִסְתַּדְּרוּ בַּצּוּרָה הַנְּכוֹנָה.
זֶה לֹא יִפְתֹּר בְּעָיוֹת כַּסְפִּיּוֹת
וּבְכָל-זֹאת – יִתֵּן אֵיזֶה חֵשֶׁק לִחְיוֹת;
זוֹ בְּהֶחְלֵט הַמְצָאָה מַרְשִׁימָה –
אֲנַחְנוּ בְּעַד נֶחָמָה!
לַיְלָה יוֹרֵד מִן הָאֵינְסוֹף.
יוֹם-נֶחָמָה מִתְכַּוֵּן לַחֲלֹף.
לָנוּ נִשְׁאַר קֹמֶץ-חָכְמָה:
בְּכָךְ, לְפָחוֹת, יֵשׁ חֲצִי-נֶחָמָה.
נֵלֵךְ חֲבוּקִים בָּרְחוֹב הַמַּשְׁחִיר,
מַכִּירִים עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר לְהַכִּיר,
וְשֶׁמֶשׁ שְׁנִיָּה מֵעֲלֵינוּ תִבְקַע...
וְהִיא לְעוֹלָם לֹא תִשְׁקַע.
5 יוני 1993 – ט"ז סיון תשנ"ג
דראוידה: דו-שיח
איש א':
מַה מְחַפְּשׂוֹת עֵינֶיךָ?
אֵיפֹה הַמְּנוּחָה?
לָמָה נָפְלוּ פָּנֶיךָ?
מַה קָרָה לְךָ?
איש ב':
רָאִיתָ? רָאִיתָ? רָאִיתָ? רָאִיתָ?
קוֹרְאִים לָהּ דְּרָאוִידָה, דְּרָאוִידָה, דְּרָאוִידָה.
לֹא פַּעַם, לֹא פַּעַם וְלֹא פַּעֲמַיִם:
בַּיַּעַר, בַּמַּיִם, בִּמְרוֹם-הַשָּׁמַים.
צַלֶּקֶת שֶׁלֹּא הִגְלִידָה
כָּל גּוּפי הָפַךְ.
חֶצְיִי הָאָבוּד - דְּרָאוִידָה.
לִי כּוֹאֵב גּוּפָהּ.
איש א':
הֵיכָן זֶה רָאִיתָ אֶת מַה שֶׁרָאיתָ -
"דְּרָאוִידָה, דְּרָאוִידָה, דְּרָאוִידָה, דְּרָאוִידָה"?
איש ב':
לֹא פַּעַם, לֹא פַּעַם וְלֹא פַּעֲמַיִם:
בָּעִיר, לְאוֹר-יוֹם, אֶצְלְךָ בַּיָּדַיִם.
איש א':
טָעִיתָ, טָעִיתָ, טָעִיתָ, טָעִיתָ -
אִשְׁתִּי זוֹ הָיְתָה וּבִכְלָל לֹא "דְּרָאוִידָה".
איש ב':
אֲבָל כְּשֶׁיָּדְךָ נָגְעָה לָהּ
בְּמָתְנָהּ הָרַךְ,
אֹשֶׁר מוּזָר שֶׁל מַעְלָה
עֲלֵיכֶם זָרַח!
איש א':
אָז מָה? לְכָל אִישׁ יֵשׁ אַחַת הַנִּסְתֶּרֶת:
אֶצְלִי זֹאת אִשְתִּי, אֶצְלְךָ הִיא אַחֶרֶת.
איש ב':
אוּלַי... אַךְ אוֹתִי הִפְחִידָה
מַחְשָׁבָה עַכְשָׁיו:
וְאִם אֵין בִּכְלָל דְּרָאוִידָה,
וְהַכֹּל לַשַּׁוְא?
איש א':
טָעִיתָ... טָעִיתָ. טָעִיתָ, טָעִיתָ -
אִשְׁתִּי בֶּאֱמֶת הִיא דְּרָאוִידָה. דְּרָאוִידָה!
אִשְׁתִּי הִיא, אָכֵן, דַּרְכְּךָ אֶל הָאֹשֶׁר:
אַךְ הִיא - מַה שֶׁיֵּשׁ לִי, וְגַם זֶה בְּקֹשִׁי.
...הַצִּדָּה! הַצִּדָּה, הַצִּדָּה, הַצִּדָּה:
וַתֵּר עַל דְּרָאוִידָה, דְּרָאוִידָה, דְּרָאוִידָה!
הֲרֵי לְנַחֵשׁ אֶת פָּנֶיהָ בַּמַּיִם
תּוּכַל עוֹד לֹא פַּעַם וְלֹא פַּעֲמַיִם.
ח' סיון תשנ"ג - 28 מאי 1993
המפלצת
רוּחַ-עֶרֶב טוֹפַחַת עַכְשָׁיו עַל כְּתֵפַי
וְהַזְּמָן מִשְׁתַּפֵּךְ אֶל הַיָּם הַתִּיכוֹן
עוֹד שְׁקִיעָה שִׁגְרָתִית מַפְצִיצָה אֶת חֵיפָה
רַק אֵלַיִךְ אֵלַיִךְ, אֲנִי לֹא יָכֹל
הַשִּׁנּוּי מִתְרַחֵשׁ תּוֹךְ דַּקּוֹת אֲחָדוֹת
הַכְּנָפַיִם צוֹמְחוֹת וְהָרֹאשׁ מִתְאָרֵךְ
מִישֶׁהוּ כְּבָר הֵצִיץ, וּפָרְחוּ אַגָּדוֹת
עַל גּוּפִי שֶׁגָּדֵל וְהוֹלֵךְ - וְהוֹלֵךְ הוּא
אֵלַיִךְ
הָעוֹלָם מִשְׁתַּתֵּק כְּכַדּוּר עַל כַּף-יָד
וַאֲנִי מִתְחַשְׁמֵל לְמַגַּע הַתְּשׁוּקָה
הַתְּשׁוּקָה שֶׁהוֹפֶכֶת אוֹתִי לְעַרְפָּד
שֶאֵלַיִךְ אֵלַיִךְ אֵלַיִךְ נִצְמָד
וְאֵינֶנִּי חַיַּת-סִיּוּטִים רַצְחָנִית
לֹא רוֹזֵן טְרַנְסִילְוָנִי אַכְזָר וּצְמֵא-דָם
הַצָּרָה הִיא שֶׁאֵין לִי מוּשָׂג מִי אֲנִי
הַצָּרָה הִיא שֶׁאֵין לִי מוּשָׂג אֵיךְ לִחְיוֹת
בִּלְעָדַיִךְ
כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ תִּשְׁקַע אֶתְרוֹמֵם בָּאֲוִיר
זֶה חָשׁוּב לְהַמְרִיא בַּשְּׁנִיָּה הַנְּכוֹנָה
צֵל שָׁחֹר מְכֻנָּף מְכַסֶּה אֶת הָעִיר
עוֹד שְכוּנָה וּשְכוּנָה וּשְכוּנָה וּשְכוּנָה
בַּקּוֹמָה הָרְבִיעִית חַלּוֹנוֹת מוּאָרִים
הוּא אוֹהֵב אוֹתָךְ שָׁם - וַאֲנִי לֹא עוֹזֵב
זֶה קָשֶׁה לֹא לִקְרֹעַ אוֹתוֹ לִגְזָרִים
אַךְ בֵּינְתַיִם אֲנִי מִשְׁתַּדֵּל... אֲבָל זֶה
רַק בֵּינְתַיִם
וַאֲנִי מִתְפַּתֶּה לְהַפְסִיק לְחַכּוֹת
וּבְעַד לַזְּכוּכִית לְהַכּוֹת בַּמִּטָּה
אַךְ בְּחֵיל-הָאֲוִיר כְּבָר שָׁרוֹת אַזְעָקוֹת
עַל סִפּוּר-אַהֲבָה שֶׁהוֹלֵךְ וְנִקְטָע
וְהַטִּיל מִתְכַּוֵּן בְּצוּרָה עַצְמָאִית
וּבְאִינְפְרָא-אָדֹם הוּא רוֹאֶה אוֹתִי חַם
מִשְׁתַּנֶּה חֲזָרָה בַּדַּקָּה הַשְּׁבִיעִית
אִם לָמוּת אָז לָמוּת אָז לָמוּת כְּאָדָם
לְרַגְלַיִךְ...
אוֹבְּיֶקְט לֹא מְזֻהֶה הֻשְׁמַד.
22 מאי 1993 - ב' סיון תשנ"ג
משפט גמליאל: ברוך דיין
וְאִם אֲנִי יוֹצֵא מֵהַבַּיִת בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה וּמְיַלֵּל כְּמוֹ זְאֵב,
זֶה עוֹד לֹא אוֹמֵר שֶׁאֲנִי לֹא עוֹסֵק בְּאָמָּנוּת מִתְקַדֶּמֶת,
וְשֶׁלֹּא תִמָּצֵא לַהֲקַת זְאֵבִים שֶׁתָּרוּץ אַחֲרַי בַּנְּקִיקִים
וְתֹאהַב אֶת יִלְלוֹתַי עַל אֱמֶת.
וְאִם, מֵאִידָךְ, נוֹלַדְתִּי בִּזְמָן לֹא נָכוֹן, וְאַף אֶחָד לֹא מֵבִין
אֶת מַה שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר - זֶה עוֹד לֹא אוֹמֵר שֶׁאֵין עֵרֶךְ:
כִּי תָּמִיד תִּמָּצֵא לַהֲקָה שֶׁל עוֹרְבִים שֶׁתָתוּר אַחֲרֵי עִקְבוֹתַי
לְנַקֵּר אֶת גּוּפִי הַמֻּטָּל בַּדֶּרֶךְ.
וְאִם אֲנִי עֹמֵד לִפְנֵיכֶם עַל בָּמָה וּמְדַבֵּר דְּבָרִים כָּל-כָּךְ יְדוּעִים,
זֶה עוֹד לֹא אוֹמֵר שֶׁאֲנִי בֵּינוֹנִי, וּמֻתָּר לֹא לִשְׁמֹעַ:
כִּי אַחֶרֶת אֶמְצָא לַהֲקָה שֶׁל צְבוֹעִים וְאִתָּה אֶעֱבֹר בָּעוֹלָם,
וְאֶצְחַק עַל הֲרִיסוֹתָיו: צָבוֹעַ.
אביב 1993
משפט גמליאל: שיר הקטגורית
מִתְעוֹרֶרֶת מֵחֲלוֹם מָתוֹק -
יֵשׁ עַל זֶה סְעִיף בַּחֹק.
שָׂמָה מַיִם בַּקֻּמְקוּם -
עוֹד נוֹשֵׂא לִכְתָב-אִשּׁוּם.
אֲרוּחָה לַיְּלָדִים -
זֶהוּ פְּסָק יוֹצֵר תַּקְדִּים.
כּוֹס קָפֶה, כַּפִית-סֻכָּר -
שְׁתֵּי תְקוּפוֹת שֶׁל מַאֲסָר...
קָטֶגוֹר - זוֹ עֲבוֹדָה קָשָׁה.
אֵין לַקָּטֶגוֹר חֻפְשָׁה,
כִּי צָרִיךְ גַּם לִפְעָמִים
לְהַחֲלִיט שֶׁאֲשֵׁמִים
הַשּׁוֹטֵר וְהַפָּקִיד,
הַשּׁוֹפֵט וְהַפְּרַקְלִיט,
הַקָּהָל שֶׁבָּאוּלָם
וַאֲנִי - בִּשְׁבִיל כֻּלָּם.
הַכַּתָב שֶׁבָּעִתּוֹן
וְהַשַּׂר שֶׁבַּשִּׁלְטוֹן,
הַקַּרְיָן שֶׁבָּרַמְקוֹל
וַאֲנִי - יוֹתֵר מִכָּל.
אֵין זִכּוּי וַחֲנִינָה:
יֵשׁ לִכְלֹא אֶת הַמְּדִינָה,
בַּגְּבוּלוֹת לָשִׂים תְּיָלִים...
...הִנֵּה הַתַּפְקִיד שֶׁלִּי.
אביב 1993
משפט גמליאל: שיר פתיחה
כָּל הַגְּדוֹלִים, כָּל הַחֲכָמִים,
נָשִׁים וּגְבָרִים וּדְבָרִים לְלֹא מִין!
הִנֵּה הִגִּיעַ קֵץ הַיָּמִים:
בּטַח כֻּלְכֶם מִשׁתַּעְמְמִים.
לָמָה לִרְבֹּץ בְּבֵית-הָעַלְמִין?
גַּם בֵּית-הַדִּין מְעַנְיֵן לִפְעָמִים:
כָּאן לֹא אַתֶּם הַנֶּאֱשָׁמִים,
לֹא תִצְטָרְכוּ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים.
טוֹב תֵּאַטְרוֹן, טוֹבִים גַּם סְרָטִים.
הִנֵּה, הַפַּעַם, עִנְיָן אֲמִתִּי.
רַק לְעִתִּים עוֹלַם הַמֵּתִים
זוֹכֶה בֶּאֱמֶת לְטִפּוּל תִּקְשֹׁרְתִּי.
הָבָה נֵצֵא מִתּוֹךְ הָאָרוֹן -
סְגוֹר אֶת הָאוֹר אִם אַתָּה אַחֲרוֹן!
נֵשֵׁב בַּיָּצִיעַ וְנִסְתַּכֵּל:
תֵּכֶף יַתְחִיל מִשְׁפַּט גַּמְלִיאֵל.
אביב 1993
הַשְׁבָּעַת הצְזִ'י
וְלֹא יַצְלִיחַ שׁוּם דָּבָר עֲלֵינוּ!
וְלֹא כְּדַאי אֲפִלּוּ לְנַסּוֹת –
כְּבָר חֲזָקִים יוֹתֵר הָיוּ אוֹיְבֵינוּ,
אַךְ גַּם לָהֶם לֹא הָיָה מַה לַעֲשׂוֹת!
וְאִם תִּירוּ – תְּפַסְפְסוּ בְּמֶטֶר,
אִם תְּכַשְּׁפוּ – הַקֶּסֶם יְפַשֵּׁל.
לָכֵן כְּדַאי לְהִתְיַשֵּׁב בַּסֵּתֶר,
לְהִתְחַנֵּן שֶׁאֶתְכֶם לֹא נְחַסֵּל –
כִּי
לֹא יַצְלִיחַ שׁוּם דָּבָר עֲלֵינוּ!
1993
שיר הצְזִ'י
הַחֲלוֹם, בּוֹ רָאִיתִי שֶׁהָפַכְתִּי לִצְזִ'י
הָיָה הַמְּאֻשָּׁר מִכָּל מַה שֶׁחָלַמְתִּי מֵעוֹדִי:
הַקֶּשֶׁר נִפְרַם, וְגַם הַחֶבֶל נִקְרַע
וְהִמְרֵאתִי לַמֶּרְחָב בִּסְעָרָה.
לֹא הָיָה מְאֻשָּׁר מִמֶּנִי בְּקוּמִי
כְּשֶׁהֵבַנְתִּי שֶׁכָּל מִלָּה אֱמֶת בַּחֲלוֹמִי
וַאֲנִי בֶּן-חוֹרִין, אֵין שַׁלִּיט לִי מִלְּבַדִּי:
וְהַמִּלָּה לְזֶה הִיא "צְזִ'י".
אֲחִי הוּא בַּדְּחָן בְּאֵיזוֹ חָצֵר קְטַנָּה,
וְדוֹדִי הוּא מֶלֶךְ וְאָדוֹן לַמְּדִינָה.
אֲחוֹתִי הִיא קוֹסֶמֶת, כֹּחוֹתֶיהָ עֲתִיקִים –
וּבַת-דּוֹדִי מְקַרְצֶפֶת פֻּנְדָּקִים.
וַאֲנִי – בֵּין בָּתֵי-הַסֹּהַר וּבָתֵי-הַשֵּׁן
פְּזוּרִים בָּתֵי-מַרְזֵחַ וּבָהֶם אֲנִי שׁוֹכֵן,
חַי בְּלִי לַחְשֹׁב לְדַקָּה עַל עֲתִידִי:
וְהַמִּלָּה לְזֶה הִיא "צְזִ'י".
הָאֵלִים אוֹהֲבִים עֲדָיִים וְתַכְשִׁיטִים.
מִישֶׁהוּ יַבִּיט לְמַטָּה וְיִרְאֶה אֶת נִשְׁמָתִי.
הוּא יַגִּיד: "הַמִּסְגֶּרֶת מְיֻשֶּׁנֶת מִדַּי,
כְּבָר עָדִיף שֶׁאֶשְׁמֹר זֹאת בְּיָדַי".
אָז אֹמַר: אַתָּה אֵל, תַּפְקִידְךָ הוּא לְהַחְלִיט,
וְחַיַּי – מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה לָהֶם תַּכְלִית;
בְּשִׂמְחָה אֶעֱצֹר אֶת הַלֵּב שֶׁבְּחָזִי –
וְהַמִּלָּה לְזֶה הִיא "צְזִ'י".
אפריל 1993
אגדה