אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הִיא מְדִינַת-הַיְּהוּדִים.
תֵּל-אָבִיב זוֹ עִיר בִּכְלָל בְּלִי הַפְסָקָה.
יֵשׁ לָנוּ קִבּוּץ וְשָׁם כֻּלָּם עוֹבְדִים;
וְיֵשׁ לָנוּ תַיִשׁ - וְלַתַּיִשׁ יֵשׁ זָקָן.

אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים מַתְחִילִים מִשּׁוּם-מָקוֹם,
רַק הַכִּשָּׁרוֹן מוֹבִיל אֶל הַפִּסְגָּה!
יֵשׁ עִתּוֹנִים וּבָהֶם כּוֹתְבִים הַכֹּל;
וְיֵשׁ לָנוּ תַיִשׁ - וְלַתַּיִשׁ יֵשׁ זָקָן.

יֵשׁ מֶמְשָׁלָה: הַטּוֹבָה בַּמֶּמְשָׁלוֹת!
יֵשׁ הַנְהָגָה חֲכָמָה וַחֲזָקָה;
יֵשׁ לָנוּ צָבָא וְיֵשׁ לָנוּ שָׁלוֹם
וְיֵשׁ לָנוּ תַיִשׁ - וְלַתַּיִשׁ יֵשׁ זָקָן.

הַיָּם יִהְיֶה גַּלִּי וְשֶׁלֶג בַּחֶרְמוֹן.
יֵשׁ טֶמְפֶּרָטוּרוֹת לְהַלַּיְלָה וּמָחָר.
כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה, יֵלֵךְ עַכְשָׁיו לִישֹׁן,
כִּי יֵשׁ לָנוּ תַיִשׁ - וְלַתַּיִשׁ יֵשׁ זָקָן.

קֶשֶׁר הַשְּׁתִיקָה. קֶשֶׁר הַפִּטְפּוּט.
אֶת הָאַזְעָקָה נִשְׁמַע כְּשֶׁנָּמוּת.

כְּשֶׁיִּצְטַבֵּר הַכַּעַס כְּנֶגֶד הַחֻקִּים,
אַנְשֵׁי חַצְרוֹת הַכָּאוֹס יֵצְאוּ מִמֶּרְחָקִים.
הֵם לַכִּכָּר יָבֹאוּ, חוֹגְרִים אֶת נִשְׁקֵיהֶם
וְיִסְתַּדְּרוּ שָׁם – אֵיךְ שֶׁבָּא לָהֶם.

הֵם יֵלְכוּ, תּוֹקְעִים בַּחֲצוֹצְרָה-צְרָה-צְרָה:
"הִנֵּה בָּא סוֹפוֹ שֶׁל הַיְּקוּם-קוּם-קוּם.
הַיּוֹם הַזֶּה גָּדוֹל הוּא וְנוֹרָא –
מַתְחִילָה תְּקוּפַת הַכְּלוּם!"

יַמְתִּינוּ לָאָדוֹן הֵם, שֶׁהוּא יִקְבַּע דְּבָרִים:
מֵאוֹת אַלְפֵי מִלְיוֹנִים (בַּכָּאוֹס לֹא סוֹפְרִים).
הִנֵּה הוּא כְּבָר מַגִּיעַ, אַךְ הַמְשִׁיכוּ לְחַכּוֹת –
כִּי יִהְיֶה אָדוֹן חָדָשׁ תּוֹךְ שְׁתֵי דַקּוֹת.

בַּסּוֹף יֵרֵד הַחֹשֶׁךְ וְהַבְּעָיָה תֵרֵד:
כְּשֶׁלֹּא רוֹאִים, יֵשׁ קֹשִׁי לִשְׂנֹא אֶת הַמְּפַקֵּד.
אֶחָד יִצְרַח "קָדִימָה!", מִלְיַרְד יִשְׁאַל "לְאָן?" –
מִי שֶׁלֹּא יִדָּרֵס, יֵצֵא בַּזְּמָן.

חֶצְיָם יָמוּת בַּדֶּרֶךְ, חֲצִי הַשְּׁאָר יֹאבַד
(מֵהֵם בִּילְיוֹֹן בְּעֵרֶךְ – בְּבֵית זוֹנוֹת אֶחָד).
אֲבָל - רְאֵה זֶה פֶלֶא - יֵצְאוּ הֵם מְנַצְּחִים,
כִּי אֲנַחְנוּ כָּאן כָּאֵלֶּה לְמָכִים.

הֵם יִלְבּשׁוּ בְּגָדֵינוּ, יִקְנוּ בַּחֲנֻיּוֹת,
יָגוּרוּ בְּבָתֵינוּ וְיִלְמְדוּ לִחְיוֹת.
אִם מִישֶׁהוּ מִמַּעַל לָאָרֶץ יִסְתַּכֵּל,
הוּא לֹא יַרְגִּישׁ בִּכְלָל בְּשׁוּם הֶבְדֵּל –

כְּשֶׁנֵּלֵך, תּוֹקְעִים בַּחֲצוֹצְרָה-צְרָה-צְרָה:
"הִנֵּה בָּא סוֹפוֹ שֶׁל הַיְּקוּם-קוּם-קוּם.
הַיּוֹם הַזֶּה גָּדוֹל הוּא וְנוֹרָא –
מַמְשִׁיכָה תְּקוּפַת הַכְּלוּם!"

דַּמְיְנִי לְרֶגַע: אַתְּ בְּמַדְרִיד אוֹ בִּגְרָנָדָה
בְּשִׂמְלָה שֶׁמִּסְתַּיֶּמֶת נָמוּךְ מֵהָרִצְפָּה,
וּמִתַּחַת לַחַלּוֹן מְזַיֶּפֶת סֶרֶנָדָה
מַקְהֵלָה שֶׁל אַבִּירִים (לֹא נוֹתְנִים לִישֹׁן, חֻצְפָּה).
וַאֲנִי - אֵי-שָׁם בְּסִין, מִסְתַּכֵּל כְּמוֹ בִּצְפַרְדֵּעַ
עַל מִכְתָּב בִּסְפָרַדִּית שֶׁהִגִּיעַ לַקֵּיסָר:
"פְּרִימִיטִיבִי בְּיוֹתֵר - אוֹתִיּוֹת פָּחוֹת מִמֵּאָה.
בְּשָׂפָה דַּלָּה כַּזֹּאת מָה כְּבָר לְבַטֵּא אֶפְשָׁר?"

אוֹ נַנִּיחַ - אַתְּ מַלְכָּה כָּרִיזְמָטִית וּמֻצְלַחַת.
שֵׁשׁ רַגְלַיִךְ הַקַּלּוֹת הֵן חֲלוֹם הַמַּמְלָכָה,
וְתוֹשׁבֵי-הַמְּדִינָה (שֶׁמֹּחָם נִמְצָא... מִתַּחַת)
כָּל אֶחָד בִּשְׁנֵי פִּיּוֹת מְזַמְּרִים "אַתְּ - חֲתִיכָה".
וַאֲנִי - פֹּה, אַסְטְרוֹנוֹם. מִסְתַּכֵּל בִּשְׁמֵי-הַתְּכֵלֶת,
מְכַוֵּן לִי טֶלֶסְקוֹפּ אֶל הַזֹּהַר הַשְּׁמֵימִי:
"מְעַנְיֵן אִם יֵשׁ חַיִּים עַל הַמְּאוֹרוֹת הָאֵלֶּה,
וְאִם יֵשׁ חַיִּים - אָז מִי?"

...זֶה הָיָה יָכֹל לִהְיוֹת מִצִּדָּיו שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס.
זֶה הָיָה יָכֹל לִהְיוֹת - עַל אוּרָנוּס אוֹ שַׁבְּתַאי.
מַה נוֹתַר לִי לַעֲשׂוֹת? לְהַגִּיד "שֶׁהֶחֱיָנוּ-ס",
כִּי אָכֵן קָרָה הַנֵּס, גְּבִירוֹתַי וְרַבּוֹתַי.
אֲבָל - אֵיפֹה "גְּבִירוֹתַי"? "רַבּוֹתַי" כֻּלָּם בַּכְּנֶסֶת,
הֵם לֹא שָׂמוּ לֵב לְמַה שֶׁהִתְרַחֵשׁ לִפְנֵי דַּקּוֹת:
הָאַחַת שֶׁלִּי הָיְתָה בַּשָּׁמַיִם מְאֹרֶשֶׂת -
כָּאן אִתִּי.
          נִגְמַר הַשִּׁיר, וְעַכְשָׁיו מֻתָּר לִרְקֹד.