1998
© אלי בר-יהלום: כל המילים והלחנים


שובי השולמית

שׁוּב יוֹצֵא רְחוֹב
עַד הַחוֹף עַד הַחוֹף
שׁוּב קוֹרֵא הַנּוֹף
בֹּקֶר טוֹב בֹּקֶר טוֹב
שׁוּב מַסְתִּיר מָנוֹף
אֶת הָרֹב אֶת הָרֹב
עַד כַּמָּה קָרוֹב
אֶל הַסּוֹף

בְּחִיּוּג צְלִילִי
מִתְחַבֵּר מְמַהֵר
בַּנְקָאִי קוֹלִי
חַשְׁמָלִי מְשַׁקֵּר
מַאֲזָן שְׁלִילִי
מִצְטַבֵּר מִצְטָעֵר
הַמִּשְׂחָק שֶׁלִּי
מְמַכֵּר

הֲפָרַת חוֹזֶה
מְסֻכָּן מְסֻכָּן
הַמַּכְשִׁיר הַזֶּה
בְּקָרוֹב יְתֻקַּן
רָק מֵידָע כּוֹזֵב
אַךְ תָּמִיד מְעֻדְכָּן
כָּךְ אֲנִי עוֹזֵב:
מְחֻכָּם

לֶחֶם עֲבוֹדָה
חֲמִשָּׁה תַשְׁלוּמִים
כֶּנֶס יְחִידָה
לִפְעָמִים לִפְעָמִים
אֵין יוֹתֵר פְּלָדָה -
חֹמֶר חַד-פְּעָמִי
טוֹב, אַגִּיד תּוֹדָה,
רָק לְמִי?

אֵיזֶה חָג עַכְשָׁיו
כַּנִּרְאֶה חֲנֻכָּה
עֵגֶל-הַזָּהָב
שֶׁל אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה
הַמִּקְדָּשׁ חָרַב
בֵּית הָרָב מְמֻשְׁכָּן
מִי אוֹתִי יֹאהַב לְדַקָּה?

תְּנוּ לִי בִּתְרוּמָה
אַהֲבָה חַד-יוֹמִית
תַּחַת הַרְדָּמָה
אִם אֶפְשָׁר מְקוֹמִית
עַיִן נֶעֶצְמָה
בִּדְמָמָה חֲלוֹמִית
עַל הָאֲדָמָה...

שׁוּבִי
שׁוּבִי הַשּׁוּלָמִית

כ"ד כסלו תשנ"ט - 13 דצמבר 1998



הורה אינטרנט יפה

הָיִיתִי חֲפַרְפֶּרֶת מְחֻפֶּרֶת בְּבֵיתִי;
הַפַּחַד הַגָּדוֹל הָיָה – אוּלַי יִרְאוּ אוֹתִי.
אֲבָל הַשֵּׁם שֶׁלִּי סֵרַב לָשֶׁבֶת בַּצְּלָלִים:
הוּא כְּבָר הֶחְלִיט שֶׁהוּא נוֹעַד לְמַעֲשִׂים גְּדוֹלִים!
הַשֵּׁם שֶׁלִּי יָשַׁב, חָרַק שִׁנַּיִם וּבָכָה:
תָּפַסְתִּי פַּעַם כְּבָר אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא תִכְנֵן בְּרִיחָה.
בַּסּוֹף חָשַׁב שֶׁהוּא יִגְמֹר נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים –
וְאָז, סוֹף-סוֹף, קִבַּלְתִּי אֶת הָאִינְטֶרְנֵט שֶׁלִּי!

הָאִינְטֶרְנֵט שֶׁלִּי הִצִּיל אוֹתִי מֵהַכְּבָלִים:
בֵּיתִי, צוּרִי וּמִבְצָרִי הָאִינְטֶרְנֵט שֶׁלִּי.
אֲנִי יוֹשֵׁב מוּל כַּפְתּוֹרִים, פָּנַי מַאֲפִירִים –
אֲבָל הַשֵּׁם שֶׁלִּי גוֹלֵשׁ, וְיֵשׁ לוֹ כְּבָר שְׁרִירִים!
הָאִינְטֶרְנֵט שֶׁלִּי הוּא סוֹף חַיַּי הָעֲצוּבִים.
הוּא יִשָּׁאֵר לִי גַּם כְּשֶׁיִּגָּמְרוּ הַמַּחְשֵׁבִים,
כְּשֶׁהַתָּכְנָה תַפְסִיק לִפְעֹל, הַקֹּבֶץ יְגֻבֶּה,
זֶה שֶׁשִּחֵק אוֹתִי יָקוּם, וְהַמָּסָךְ יִכְבֶּה...

...אֵיזֶה אִינְטֶרְנֵט יָפֶה
יֵשׁ לִי כָּאן!
הַשֵּׁם שֶׁלִּי שׁוֹתֶה קָפֶה –
אֲנִי מוּגָן!
הַשֵּׁם שֶׁלִּי עוֹלֶה עַל סוּס, יוֹצֵא לְמַסָּעוֹת,
הַשֵּׁם שֶׁלִּי – גִּבּוֹר גָדוֹל בְּהַבָּעַת-דֵעוֹת,
הַשֵּׁם שֶׁלִּי רוֹקֵד בַּבָּר, מַתְחִיל עִם בַּחוּרוֹת –
וְאוֹתִי
אִי-אֶפְשָׁר
לִרְאוֹת!

1998



קרנשמש

מִין
קֶרֶן שֶׁמֶשׁ מוּזָרָה
יֵשׁ אֶצְלִי בַּמְּגֵרָה
בֵּין מִבְרָק לְחֶשְׁבּוֹנִית
מִחֶבְרַת גְּרִירָה.

אוּלַי
טוֹב לִחְיוֹת בְּמַחְסָנִית:
לֹא יוֹרִים אוֹתְךָ שֵׁנִית,
וְהַמַּטָּרָה בְּרוּרָה
וְרוֹאִים תַּכְלִית.

יֵשׁ
אוֹטוֹבּוּס אֶל הֶעָתִיד,
אַךְ הוּא מְאַחֵר תָּמִיד,
וְהַדֶּרֶךְ חֲזָרָה
דֶּרֶךְ חֹר בַּוְרִיד.

אֵשׁ
וְעֵצִים - זוֹ מְדוּרָה,
הַמִּזְבֵּחַ - תַּפְאוּרָה,
הַסַּכִּין הִיא דִּמְיוֹנִית,
הִיא מֶטָפוֹרָה.

אֲנִי מְבַקֵּשׁ, מְבַקֵּשׁ, מְבַקֵּשׁ סְלִיחָה:
אֲנִי מְבַיֵּשׁ, מְבַיֵּשׁ, מְבַיֵּשׁ אוֹתְךָ.
וְאַל תְּחַדֵּשׁ, וְאַל תְּחַדֵּשׁ בִּי כְּלוּם!

מִי פֹּה זָר לִי – שֶׁיָּקוּם,
הִנֵּה קָם כָּל הַיְּקוּם
וּמַבִּיט

אפריל 1998 – ניסן תשנ"ח



דרך ארץ

הָיִינוּ נְכוֹנִים, הָיִינוּ נְבוֹנִים,
לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים הָיִינוּ מוּכָנִים
לְכָל דָּבָר.
הָיִינוּ מוּצָקִים, הָיִינוּ חֲבוּקִים,
לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים הָיִינוּ חֲזָקִים.
נָכוֹן, מוּזָר?

הָיִינוּ חֲכָמִים, הָיִינוּ מֻשְׁלָמִים,
לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים הָיִינוּ קַיָּמִים
עַל הַמַּפָּה.
הָיְתָה לָנוּ בְּחִירָה, בָּחַרְנוּ מַטָּרָה,
לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים יָדַעְנוּ טוֹב וְרָע.
נָכוֹן, חֻצְפָּה?

הָיִינוּ מְרֻצִּים: קָמִים, מִתְרוֹצְצִים.
לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים חָיִינוּ עַל קְפִיצִים
כְּמוֹ קֶנְגּוּרוּ.
עַכְשָׁיו כְּבָר לֹא נָעִים: אֲנַחְנוּ לֹא נָעִים.
בְּעוֹד כַּמָּה שָׁנִים יָבֹאוּ חַקְלָאִים
וְיִקְצְרוּ.

הָעֵמֶק עָטָה עֲרָפֵל.
טַעַם הַמַּיִם תָּפֵל.
בֹּאִי לְכָאן, נִתְכַּרְבֵּל
וְנִלְחַשׁ:
אֵין לָנוּ בַּיִת,
אֵין לָנוּ אֶרֶץ,
אֵין לָנוּ לֶחֶם,
אֵין לָנוּ מֶלַח,
יוֹתֵר לֹא יִהְיֶה שׁוּם חָדָשׁ
תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ.

אֵין לָנוּ מֶלַח,
אֵין לָנוּ לֶחֶם,
אֵין לָנוּ אֶרֶץ,
אֵין לָנוּ בַּיִת...

אֵין – שׁוֹקַעַת הַשֶּׁמֶשׁ,
אֵין – זוֹרֵחַ הַחֹשֶׁךְ,
הַמְתִּינִי עוֹד רֶגַע וְלֹא נִצְטָרֵךְ שׁוּם חָדָשׁ
תַּחַת הַשֶּׁקֶט.

28 פברואר 1998 - ב' אדר תשנ"ח