חורף בעיר
חֹרֶף בָּעִיר. וַאֲנַחְנוּ – דּוֹמִים אוֹ שׁוֹנִים?
יֵשׁ כְּבָר לְמָה לְהַשְׁווֹת, יְדִידָה וָתִיקָה!
יֵשׁ לִי פַּרְדֵּס, בּוֹ צוֹמְחִים שְׁעוֹנִים יְשָנִים,
הֵם לֹא יוֹדְעִים לַעֲבֹר עַל דַקָּה בִּשְׁתִיקָה.
שָׁם, בַּפַּרְדֵּס, מְנַפֵּץ מַנְדָּרִינוֹת בְּשֵׁלוֹת
חֹרֶף בְּרוּטָאלִי, כְּמוֹ רֹאשׁ-מֶמְשָׁלָה מְשֻׁגָּע.
זֶה שֶׁנִּכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְּשָׁלוֹם
לֹא מִתְעַנְיֵן בָּאֶחָד שֶׁהֵצִיץ וְנִפְגַּע.
חֹרֶף מַשְׁמִיד יְבוּלִים, בְּעַצְמוֹ מִתְגָּאֶה,
שָׁר לְעַצְמוֹ בְּעַצְרוֹת-מְחָאָה בַּכִּכָּר...
...דַּוְקָא חָשַׁבְתִּי עָלַיִךְ: אוּלַי נִתְרָאֶה?
אַךְ, כַּנִּרְאֶה, גַּם הַיּוֹם לֹא יַצְלִיחַ, כִּי – קָר:
חֹרֶף בָּעִיר!
דצמבר 2001
שקיעת הבית הגבוה
שְׁלוֹשִׁים מְתַכְנְתִים, מְנַקָּה, מַזְכִּירָה,
עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה מְהַנְדְּסֵי חוֹמְרָה,
מַחְלֶקֶת כְּסָפִים וְכֹחַ-אָדָם
הַבֹּקֶר שָׁקְעוּ בִּמְצוּלוֹת הַיָּם.
הַיָּם מִתְמַלֵּא וְעוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו
כִּי יֵשׁ בּוֹ הֲמוֹן מְהַנְדְּסִים עַכְשָׁיו;
וּבַחוֹף מְסַפְּרִים שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת
שֶׁהַזְּמָן מְצֻיָּן לִרְכִישַׁת מְנָיוֹת.
יָצְאָה מִשָּׁמַיִם בַּת-קוֹל וְאָמְרָה:
כַּמָּה גָדוֹל הַמַּחֲזֶה וְנוֹרָא!
עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה מְהַנְדְּסֵי חוֹמְרָה
מַעֲשֵׂי-יָדַי טוֹבְעִים – וְאַתֶּם אוֹמְרִים שִׁירָה?
שְׁקִיעַת
הַבַּיִת הַגָּבֹהַּ.
הַבַּיִת עוֹד גָּבֹהַּ.
הָיָה יוֹתֵר גָּבֹהַּ בַּתְּחִלָּה.
רַק אַתְּ
עוֹמֶדֶת בְּלִי לִשְׁמֹעַ.
עוֹמֶדֶת בְּלִי לִשְׁקֹעַ.
עוֹמֶדֶת בְּלִי לִשְׁכֹּחַ אַף מִלָּה.
חָמוּשׁ וּמְסֻכָּן לְהִלָּחֵם יָצָאתִי
לְמַעַן מִמּוּשׁ הָרַעְיוֹן הַדֶּמוֹקְרָטִי.
הִצִּיעַ הַמֵּם-מֵם שֶׁקָּדִימָה נִסְתָּעֵר,
לִי הָיְתָה הַצָּעָה מְעַנְיֶנֶת יוֹתֵר.
דִּסְקַסְנוּ עֲמֻקּוֹת בְּמֶשֶׁךְ כְּשָׁעָה,
בָּחַרְנוּ יוֹשֵׁב-רֹאשׁ וְעָשִׂינוּ הַצְבָּעָה
וְגִלִּינוּ לְבַסּוֹף, לְמַרְבֶּה הַהַפְתָּעָה
שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה. הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה.
הַשֶּׁמֶשׁ לְגַמְרֵי, לְגַמְרֵי שָׁקְעָה.
כְּבָר לֹא נִשְׁתַּתֵּף בַּמִּלְחָמָה הַבָּאָּה.
שְׁקִיעַת
הַבַּיִת הַגָּבֹהַּ.
הַבַּיִת עוֹד גָּבֹהַּ.
הָיָה יוֹתֵר גָּבֹהַּ בַּתְּחִלָּה.
רַק אַתְּ
עוֹמֶדֶת בְּלִי לִשְׁמֹעַ.
עוֹמֶדֶת בְּלִי לִשְׁקֹעַ.
עוֹמֶדֶת בְּלִי לִשְׁכֹּחַ אַף מִלָּה.
וְעַל כֵּן כְּבָר שְׁנָתַיִם אַתָּה מְדֻכָּא
וְכָל עֶרֶב יוֹשֵׁב עִם הָאָף בַּמִּרְקָע,
מְחַכֶּה שֶׁלְּפֶתַע, אוּלַי עוֹד דַּקָּה,
תִּרְאֶה מֵחָדָשׁ אֶת כָּל מַה שֶׁשָּׁקַע
וְקִוִּיתָ שֶׁיָּצוּף, אַךְ לָמַדְתָּ בֵּינָתַיִם
אֵיךְ קוֹרְאִים לְחֹמֶר שֶׁצָּף עַל הַמַּיִם.
אַךְ - מַה שֶׁשּׁוֹקֵעַ, אָסוּר זֹאת לִשְׁכֹּחַ,
לֹא חַיָּב לָצוּף - הוּא יָכֹל גַּם לִזְרֹח.
בִּתְנַאי שֶׁנָּבִין עוֹד בְּטֶרֶם הַזְּרִיחָה
שֶׁכָּרֶגַע אֲנַחְנוּ עָמֹק בַּחֲשֵׁכָה
וְנֵצֵא לָעוֹלָם עִם הַמֶּסֶר הַמַּרְגִּיע
שֶׁהַבֹּקֶר מַגִּיעַ! הַבֹּקֶר מַגִּיעַ!
הַבֹּקֶר, הַבֹּקֶר, הַבֹּקֶר מַגִּיעַ,
הָאוֹר יַעֲלֶה וְהַשַּׁחַר יַפְצִיעַ!
שֶׁמֶשׁ עֲנָקִית תִּתְרוֹמֵם בָּרָקִיעַ,
הִכּוֹנוּ לְבִיאָה - לְבִיאָה... לְבִיאָה...
לְבִיאַת
הַבַּיִת הַגָּבֹהַּ.
הוּא שׁוּב יִהְיֶה גָּבֹהַּ.
הוּא יַעֲלֶה מִתּוֹךְ הַמְּצוּלָה.
וְאַתְּ
תֵּצְאִי מִתּוֹךְ הַתֹּהוּ,
הַתֹּהוּ וְהַבֹּהוּ,
וְנִפָּגֵשׁ בְּבֹא הַגְּאֻלָּה
לְאָט.
וְנַתְחִיל מֵהַתְחָלָה.
וְהַכֹּל יִהְיֶה נִפְלָא.
אֵיזֶה יֹפִי שֶׁל תְּפִלָּה.
ב' אייר תשס"א, 25 אפריל 2001
בלדה לאיגור
סוֹפְשָׁבוּעַ נִפְלָא הִסְתַּיֵּם: נִפְרָדִים לְשָׁלוֹם.
מְקַפְּלִים אֶת הַמַּנְגָּל בַּחוֹף וְחוֹזְרִים אֶל הָעִיר.
כְּשֶׁמַּגִּיעַ הַסְּתָיו, לֵיצָנִים מַמְרִיאִים לַדָּרוֹם.
כְּשֶׁיָּבוֹא הָאָבִיב, הֵם כֻּלָּם יַחְזְרוּ וְנָשִׁיר.
מִסְתַּבֵּר שֶׁאֶפְשָׁר בְּלִי דִקְדּוּק, בְּלִי מִלִּים וּזְמָנִים,
עִם תָּוִים מֻגְנָבִים מִשִּׁירִים אֲהוּבִים וְטוֹבִים,
לְהוֹסִיף לִצְלִילֵי הַסִּכְסוּךְ הַמִּזְרַח-תִּיכוֹנִי
מִין עִבְרִית מַצְחִיקָה, אַקְטוּאָלִית לְמִי שֶׁמֵּבִין.
בִּלְעָדֶיךָ עָשִׂינוּ בְּחִירוֹת וְהֶחְלַפְנוּ שִׁלְטוֹן,
הֶעֱלֶינוּ מַשְׂכֹּרֶת, אִמַּצְנוּ גִּישָׁה מַעֲשִׂית
וְכָל-כָּךְ הִתְקַדַּמְנוּ בִּמְלֶאכֶת לִמּוּד הַלָּשׁוֹן,
עַד שֶׁרֹב יְלָדֵינוּ אֵינָם מְדַבְּרִים בְּרוּסִית.
מִי יָבִין אֶת שִׁירֵינוּ מָחָר? ...לֹא אִכְפַּת: זֶה בִּצְחוֹק.
מִי אָמַר שֶׁאֲנַחְנוּ כְּבוּלִים בִּגְבוּלוֹת הַתַּסְרִיט?
עִם הַסְּתָיו לֵיצָנִים מַמְרִיאִים לַדָּרוֹם הָרָחוֹק.
כְּשֶׁיָּבוֹא הָאָבִיב, יַחְזְרוּ וְנָשִׁיר. בְּעִבְרִית.
(כְּשֶׁיָּבוֹא הַמָּשִׁיחַ, כֻּלָּנוּ נָשִׁיר בְּעִבְרִית).
ליל א' ניסן תשס"א – 24 מרץ 2001
האזינו זאת הברכה
שְׁנֵי מִלְיוֹן זוּגוֹת רַגְלַיִם
נִשְׁמָעִים הֵיטֵב בַּלַּיִל
גַּם עַד לְכָאן.
הָאֲדָמָה תַחְתָּם רוֹעֶדֶת
וְלִפְנֵיהֶם שְׁכִינָה צוֹעֶדֶת:
אֵשׁ וְעָנָן.
כְּבָר אַרְבָּעִים שָׁנָה בָּרֶגֶל:
מֵי מְרִיבָה וְחֵטְא הָעֵגֶל
וְהַר סִינַי.
תֵּכֶף שׁוֹלֵחַ עוֹד מַבָּט -
וּכְשֶׁהֵם יִתְרַחֲקוּ מְעָט,
עוֹצֵם אֶת עֵינַי.
כָּל מִשְׁפָּחָה שֶׁמִּתְנַחֶלֶת
כְּבָר יוֹדַעַת אֵיזֶה חֵלֶק
הִיא תְקַבֵּל:
מִי לַגָּלִיל וּמִי לַנֶּגֶב.
כַּמָּה שֶׁהֵם יָפִים מִנֶּגֶד -
לְהִסְתַּכֵּל!
כַּמָּה זֶה קַל לִרְאוֹת מִמַּעַל
אֵיפֹה יִבְנוּ מִקְדָּשׁ לַבַּעַל:
בְּהַצְלָחָה!
פֹּה סוּפֶּרְמַרְקֶט, שָׁם קָזִינוֹ...
הֵי, הַאֲזִינוּ, הַאֲזִינוּ -
זֹאת הַבְּרָכָה...
רוּחַ מִדְבָּר לְאָט נוֹשֶׁבֶת,
וּמְלַטֶּפֶת שֵׁבֶט-שֵׁבֶט
עַל הַיַּרְדֵּן.
קְטֹרֶת עוֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ
וּלְיָדוֹ שׁוֹפָר צוֹרֵחַ
וּמִתְנַגֵּן.
שָׁם בּוֹעֲרוֹת אַבְנֵי הַחֹשֶׁן...
אַל תַּעַזְבוּ אוֹתִי בַּחֹשֶׁךְ,
קַר וְנִפְחָד.
...לֹא, אַל תַּקְשִׁיבוּ, אַל תָּשׁוּבוּ -
זֶה לֹא חָשׁוּב, מַה שֶׁחָשׁוּב הוּא -
שְׁמַע - יִשְׂרָאֵל - אֲדֹנַי - אֱלֹהֵינוּ - אֲדֹנַי אֶחָד...
2001
ועכשיו, מלכה
הִסְתַּכְּלִי בַּחַלּוֹן מִמְרוֹמֵי הַמִּגְדָּל הַגָּבֹהַּ
וְסַכְּמִי אֶלֶף שְנוֹת מְנוּחָה שֶׁהַיּוֹם נִגְמְרָה:
אֶלֶף שְׁנוֹת מְנוּחָה. לְהַבִּיט בָּעוֹלָם בְּלִי לִנְגֹּעַ.
וְעַכְשָׁיו לַעֲבֹד, כִּי צָרִיךְ לַעֲבֹד, אֵין בְּרֵירָה.
מִתְעוֹרֶרֶת אֶל דּוֹר שֶׁיּוֹתֵר לֹא יָכֹל לְהַפְתִּיעַ,
שֶׁמַּגְשִׁים כָּל חֲלוֹם-בַּלָּהוֹת שֶׁתִּבְדִי בְּטָעוּת.
נְבוּאוֹת עֲתִיקוֹת כְּבָר יוֹתֵר לֹא בָּאוֹת לְהַתְרִיעַ:
הֵן עַכְשָׁיו ... הֵן עַכְשָׁיו ... הֵן עַכְשָׁיו... הֵן עַכְשָׁיו מְצִיאוּת.
הַאֲמִינִי, שָׁנִים שֶׁחָשַבְנוּ לִרְאוֹת אֶת פָּנַיִךְ:
כָּל אֶחָד מְדַבֵּר, מְדַבֵּר וּבַסּוֹף מִתְעַצֵּל;
וְאֶצְלֵךְ רְשׁוּמִים טֶלֶפוֹנִים שֶׁל כָּל נְתִינַיִךְ,
אֲבָל אַתְּ בְּטוּחָה שֶׁמַּלְכָּה לֹא צְרִיכָה לְצַלְצֵל.
אֶלֶף שְנוֹת מְנוּחָה הִסְתַּיְּמוּ. הַשָּׁעָה מְאֻחֶרֶת
וְיוֹתֵר לֹא תוּכְלִי לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמֵךְ עוֹד שָׁנָה;
וְלָכֵן אַתְּ לְאָט מְזִיזָה אֶת הַיָּד לַשְּׁפוֹפֶרֶת
וְשׁוֹמַעַת שִׂיחָה מַמְתִּינָה, מַמְתִּינָה, מַמְתִּינָה.
כ"ח ניסן תשס"א - 21 אפריל 2001