לזכר נתן אלתרמן בשנת העשרים למותו

אֲנָשִׁים מְדַבְּרִים פֹּה גְדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת,
אַךְ אֲנִי, רַבּוֹתַי, רַק מוֹכֵר-מְנוֹרוֹת.
שִׂימוּ לֵב לַמַּפְסֵק: לוֹחֲצִים – זֶה דוֹלֵק,
מְגַלֶּה נִסְתָּרוֹת!
זֶהוּ חֵפֶץ מֵאִיר שִׁמּוּשִׁי וְנָדִיר
הַחוֹשֵׂף אוֹצָרוֹת וּמַשְׁכִּיחַ צָרוֹת:
עַל שָׁלֹשׁ מְנוֹרוֹת שְׁנֵי שְׁקָלִים וּשְׁמוֹנִים אֲגוֹרוֹת.

לֹא נוֹרָא, אִם יַבִּיטוּ עוֹבְרִים וְשָׁבִים
בְּשָׁעָה שֶׁאַתֶּם מְתַנִּים אֲהָבִים:
זֹאת עוֹשִׂים בָּעוֹלָם – לֹא נַגִּיד שֶׁכֻּלָּם,
אַךְ רַבִּים וְטוֹבִים;
אֲבָל אִם רַק אַתֶּם זֶה לַזּוֹ מְכַזְּבִים,
מְקַנְּאִים וְרָבִים – זֶה אָסוּר לְהַרְאוֹת!
עַל שָׁלֹשׁ מְנוֹרוֹת שְׁנֵי שְׁקָלִים וּשְׁמוֹנִים אֲגוֹרוֹת.

אֲדוֹנִי! אִם קָנִיתָ אֶצְלִי מְנוֹרָה,
זֶה כִּמְעָט פֵּרוּשׁוֹ שֶׁרָכַשְׁתָּ דִּירָה:
רַק תַּצְמִיד לַמְּנוֹרָה מִלְּמַעְלָה תִקְרָה
וְתוֹסִיף קְצָת קִירוֹת.
יֵשׁ דִּירוֹת עֲלוּבוֹת, יֵשׁ דִּירוֹת הֲדוּרוֹת,
אַךְ כֻּלָּן לֹא שָׁווֹת, אִם אֵינָן מוּאָרוֹת:
עַל שָׁלֹשׁ מְנוֹרוֹת שְׁנֵי שְׁקָלִים וּשְׁמוֹנִים אֲגוֹרוֹת.

קוּמִי, אֶרֶץ שַׁחַת וּשְׁמָמָה,
אֶרֶץ הַדַּחְפּוֹר וְהַדְּמָמָה:
אִם יֵשׁ בְּרֹאשֵׁךְ אָזְנַיִם, הֵן קְבוּרוֹת עָמֹק בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה

בֹּאִי בַּחֲסוּת הַחֲשֵׁכָה,
הִתְחַבְּאִי אֶצְלִי עַד הַזְּרִיחָה
כְּשֶׁנְּשַׁלֵּב יָדַיִם אֲכַסֶּה אֶת גּוּפוֹתֵינוּ בִּשְׂמִיכָה

כַּבָּאִים, צָבָא וּמִשְׁטָרָה
יְחַפְּשׂוּ אֶת שְׁנֵינוּ בִּמְהֵרָה –
אֶרֶץ, עִצְמִי עֵינַיִם: בִּלְעָדֵינוּ לֹא יַגִּיעוּ לִפְשָׁרָה

יַעֲלֶה הַשַּׁחַר וְיֵרֵד.
נִתְלַבֵּשׁ, נָקוּם וְנִפָּרֵד
וְאִם אַתְּ פּוֹרִיָּה עֲדַיִן, מַשֶּׁהוּ אוּלַי בְּכָל זֹאת יִוָּלֵד

קוּמִי, אֶרֶץ שַׁחַת וּשְׁמָמָה,
פְּרִי הָעֵץ וּפְרִי הָאֲדָמָה:
שֶׁמֶשׁ מְלֹא חָפְנַיִם אוֹר מוֹרַחַת עַל מָתְנֵךְ הָעֲרֻמָּה...

יוֹם נֶחָמָה
כְּלַל-עוֹלָמִי
נִקְבַּע לְהַיּוֹם, וְזֶה חַד-פְּעָמִי:
כָּל הַדְּבָרִים לְלֹא פִּתָּרוֹן
הַיּוֹם יְקַבְּלוּ עוֹד סִכּוּי אַחֲרוֹן.
הַשְׁלִיכוּ סַכִּין, פָּרְקוּ הָאֶקְדָּח,
קַפְּלוּ אֶת הַפֶּתֶק וְשִׂימוּ בַּפָּח:
עַל מַה הַכְּאֵב, הַיֵּאוּשׁ עַל-שׁוּם מָה?
אֲנַחְנוּ בְּיוֹם נֶחָמָה!

הַיּוֹם יִתְאַהֵב בְּצוּרָה מִסְתּוֹרִית
מִי שֶׁצָּרִיךְ וּבְמִי שֶׁצָּרִיךְ
וַחֲלָקִים גְּזוּרִים מִתְּמוּנָה
פִּתְאוֹם יִסְתַּדְּרוּ בַּצּוּרָה הַנְּכוֹנָה.
זֶה לֹא יִפְתֹּר בְּעָיוֹת כַּסְפִּיּוֹת
וּבְכָל-זֹאת – יִתֵּן אֵיזֶה חֵשֶׁק לִחְיוֹת;
זוֹ בְּהֶחְלֵט הַמְצָאָה מַרְשִׁימָה –
אֲנַחְנוּ בְּעַד נֶחָמָה!

לַיְלָה יוֹרֵד מִן הָאֵינְסוֹף.
יוֹם-נֶחָמָה מִתְכַּוֵּן לַחֲלֹף.
לָנוּ נִשְׁאַר קֹמֶץ-חָכְמָה:
בְּכָךְ, לְפָחוֹת, יֵשׁ חֲצִי-נֶחָמָה.
נֵלֵךְ חֲבוּקִים בָּרְחוֹב הַמַּשְׁחִיר,
מַכִּירִים עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר לְהַכִּיר,
וְשֶׁמֶשׁ שְׁנִיָּה מֵעֲלֵינוּ תִבְקַע...

וְהִיא לְעוֹלָם לֹא תִשְׁקַע.

אָז מָה אִם הִסְתַּיְּמָה הַמְּדִינָה,
אִם סַר חִנָּהּ וְקָרְבָּנָהּ בָּטֵל?
הֲרֵי אֵי-שָׁם, מֵעֵבֶר לַפִּנָּה,
אַתְּ מַמְתִּינָה: אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.
אֶרֶץ אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת
בָּהּ מֶמְשָׁלוֹת כָּלוֹת כְּעָשָׁן
וּמִתַּחְתָּן נִגְלֵית הָאֲדָמָה
הָעֵירֻמָּה, חַמָּה כְּכִבְשָׁן.

אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הַהֲפוּכָה,
אֶרֶץ חֲשׁוּכָה וַחֲרוּכָה,
דְּעִי שֶׁאֶשָּׁאֵר אִתָּךְ עַד סוֹף הַמַּעֲרָכָה.
אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הָאֲבוּדָה,
אֶרֶץ בּוֹדֵדָה וּמְנֻדָּה,
דְּעִי שֶׁאֶשָּׁאֵר אִתָּךְ עַד סוֹף הָעֲקֵדָה.

הַרְבֵּה הֶחְלַפְתְּ שֵׁמוֹת וְכִנּוּיִים –
מֵהֵם גֵּאִים, מֵהֵם לִגְנַאי וּבְלַאי.
אַךְ לִי כָּל הַשֵּׁמוֹת שֶׁלָּךְ יָאִים:
כִּי מַצְבִּיעִים כֻּלָּם גַּם עָלַי.
אִם אַתְּ אֶרֶץ כְּנַעַן – אָז אֲנִי
הוּא "כְּנַעֲנִי": צְאִי וּרְאִי!
וְאִם אַתְּ פָּלֶשְׂתִּינָה – לֹא נוֹרָא,
לִי שֵׁם אֶקְרָא "פָּלֶשְׂתִּינָאִי".

אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הַהֲפוּכָה,
אֶרֶץ מְתוּחָה וּמְלוּחָה,
דְּעִי שֶׁאֶשָּׁאֵר אִתָּךְ עַד סוֹף הַמַּעֲרָכָה.
אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הָאֲבוּדָה,
אֶרֶץ חֲרֵדָה מֵעֲתִידָהּ,
דְּעִי שֶׁאֶשָּׁאֵר אִתָּךְ עַד סוֹף הָעֲקֵדָה.

יָפָה! אֵיךְ אֶעֱמֹד בֵּין נְזִירִים
כְּשֶׁהֶהָרִים לְמַרְפְּקֵךְ צָמִיד?
הֲתִזְכְּרִי לִי חֶסֶד-נְעוּרִים?
בֵּין בְּתָרִים קֻדַּשְׁתְּ לִי לְתָמִיד.
לָמָה לִי דִבְרֵי-מְדִינָאִים
אִם נְבִיאִים הִשְׁמִיעוּ קוֹלָם?
כֵּיצָד אֶפְחַד, שָׂרִיד לְהַשְׁמָדָה,
מֵהַפְרָדָה? אַתְּ לִי – לְעוֹלָם.

אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הַהֲפוּכָה,
אֶרֶץ נַחֲלָה וּמְנוּחָה
דְּעִי שֶׁאֶשָּׁאֵר אִתָּךְ עַד סוֹף הַמַּעֲרָכָה.
אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הָאֲבוּדָה,
אֶרֶץ יְחִידָה וַחֲמוּדָה,
דְּעִי שֶׁאֶשָּׁאֵר אִתָּךְ עַד סוֹף הָעֲקֵדָה.

לנשמת א. חייצין

סוֹפְשָׁבוּעַ נִפְלָא הִסְתַּיֵּם: נִפְרָדִים לְשָׁלוֹם.
מְקַפְּלִים אֶת הַמַּנְגָּל בַּחוֹף וְחוֹזְרִים אֶל הָעִיר.
כְּשֶׁמַּגִּיעַ הַסְּתָיו, לֵיצָנִים מַמְרִיאִים לַדָּרוֹם.
כְּשֶׁיָּבוֹא הָאָבִיב, הֵם כֻּלָּם יַחְזְרוּ וְנָשִׁיר.

מִסְתַּבֵּר שֶׁאֶפְשָׁר בְּלִי דִקְדּוּק, בְּלִי מִלִּים וּזְמָנִים,
עִם תָּוִים מֻגְנָבִים מִשִּׁירִים אֲהוּבִים וְטוֹבִים,
לְהוֹסִיף לִצְלִילֵי הַסִּכְסוּךְ הַמִּזְרַח-תִּיכוֹנִי
מִין עִבְרִית מַצְחִיקָה, אַקְטוּאָלִית לְמִי שֶׁמֵּבִין.

בִּלְעָדֶיךָ עָשִׂינוּ בְּחִירוֹת וְהֶחְלַפְנוּ שִׁלְטוֹן,
הֶעֱלֶינוּ מַשְׂכֹּרֶת, אִמַּצְנוּ גִּישָׁה מַעֲשִׂית
וְכָל-כָּךְ הִתְקַדַּמְנוּ בִּמְלֶאכֶת לִמּוּד הַלָּשׁוֹן,
עַד שֶׁרֹב יְלָדֵינוּ אֵינָם מְדַבְּרִים בְּרוּסִית.

מִי יָבִין אֶת שִׁירֵינוּ מָחָר? ...לֹא אִכְפַּת: זֶה בִּצְחוֹק.
מִי אָמַר שֶׁאֲנַחְנוּ כְּבוּלִים בִּגְבוּלוֹת הַתַּסְרִיט?
עִם הַסְּתָיו לֵיצָנִים מַמְרִיאִים לַדָּרוֹם הָרָחוֹק.
כְּשֶׁיָּבוֹא הָאָבִיב, יַחְזְרוּ וְנָשִׁיר. בְּעִבְרִית.

(כְּשֶׁיָּבוֹא הַמָּשִׁיחַ, כֻּלָּנוּ נָשִׁיר בְּעִבְרִית).

אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הִיא מְדִינַת-הַיְּהוּדִים.
תֵּל-אָבִיב זוֹ עִיר בִּכְלָל בְּלִי הַפְסָקָה.
יֵשׁ לָנוּ קִבּוּץ וְשָׁם כֻּלָּם עוֹבְדִים;
וְיֵשׁ לָנוּ תַיִשׁ - וְלַתַּיִשׁ יֵשׁ זָקָן.

אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים מַתְחִילִים מִשּׁוּם-מָקוֹם,
רַק הַכִּשָּׁרוֹן מוֹבִיל אֶל הַפִּסְגָּה!
יֵשׁ עִתּוֹנִים וּבָהֶם כּוֹתְבִים הַכֹּל;
וְיֵשׁ לָנוּ תַיִשׁ - וְלַתַּיִשׁ יֵשׁ זָקָן.

יֵשׁ מֶמְשָׁלָה: הַטּוֹבָה בַּמֶּמְשָׁלוֹת!
יֵשׁ הַנְהָגָה חֲכָמָה וַחֲזָקָה;
יֵשׁ לָנוּ צָבָא וְיֵשׁ לָנוּ שָׁלוֹם
וְיֵשׁ לָנוּ תַיִשׁ - וְלַתַּיִשׁ יֵשׁ זָקָן.

הַיָּם יִהְיֶה גַּלִּי וְשֶׁלֶג בַּחֶרְמוֹן.
יֵשׁ טֶמְפֶּרָטוּרוֹת לְהַלַּיְלָה וּמָחָר.
כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה, יֵלֵךְ עַכְשָׁיו לִישֹׁן,
כִּי יֵשׁ לָנוּ תַיִשׁ - וְלַתַּיִשׁ יֵשׁ זָקָן.

קֶשֶׁר הַשְּׁתִיקָה. קֶשֶׁר הַפִּטְפּוּט.
אֶת הָאַזְעָקָה נִשְׁמַע כְּשֶׁנָּמוּת.

עַם יָקָר
עַם יָקָר
עַם יָקָר יָקָר יָקָר
עַם יוֹתֵר מִדַּי יָקָר
מֵהָעֶרֶב - מְפֻטָּר.
עַם קָטָן
עַם קָטֹן
מַה לְךָ וְלַשִּׁלְטוֹן?
עִנְיְנֵי הַמַּמְלָכָה -
לִגְדוֹלִים יוֹתֵר מִמְּךָ.

יֵשׁ פִּצּוּי
יֵשׁ פִּנּוּי
הָעִקָּר שֶׁיֵּשׁ שִׁנּוּי
לְטוֹבָה אוֹ לְרָעָה -
לֹא לְךָ הַנְּבוּאָה.
יֵשׁ מַפָּה
יֵשׁ דְּרָכִים
יֵשׁ שָׁלוֹם וְיֵשׁ שְׁטָחִים
אִם אֲנַחְנוּ מַבְטִיחִים -
זֶה אוֹמֵר שֶׁכָּךְ צְרִיכִים.

עַם פִּצְפּוֹן
עַם טִפְּשוֹן
הִתְפַּשֵּׁט וְלֵךְ לִישֹׁן,
שֶׁתִּרְאֶה עַל הַכָּרִית
חֲלוֹמוֹת דּוֹבְרֵי עִבְרִית.
שְׁכַב לְךָ
בִּמְנוּחָה
זֶה הַכֹּל הָיָה בְּדִיחָה
כְּשֶׁבַּבֹּקֶר תִּתְעוֹרֵר
הָעוֹלָם יִהְיֶה אַחֵר.

ההַהוֹלְכִים בְּלִי רַגְלַיִם וְחוֹשְׁבִים בְּלִי מוֹחוֹת,
הֶעָפִים בְּלִי כְּנָפַיִם – יִסְבְּלוּ פָּחוֹת;
וַאֲנַחְנוּ, שֶׁעָדַיִן בְּלִי הַתֹּאַר "זַ"ל",
נִצְטָרֵךְ, כַּנִּרְאֶה, יוֹתֵר מַזָּל:

כִּי נִשְׁאַרְנוּ בְּאֶרֶץ מְלֵאַת חָמָס
הָאוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָּ וְדוֹרֶשֶׁת מָס.
כִּי נוֹתַרְנוּ בְּעִיר שֶׁנִּמְכְּרָה בַּשּׁוּק,
רָק לְמִי – לֹא יָדוּעַ בְּדִיּוּק.

אִם תַּשְׁקִיף עָלֵינוּ מִמְרוֹמֵי-חָלָל,
נִשְׁמוֹתֵינוּ – תִּרְאֶה – מִתְעוֹפְפוֹת אֶל-עָל.
הֵן עוֹזְבוֹת אֶת גּוּפֵינוּ כְּסִירוֹת-מְשׁוֹטִים;
אַךְ אֲנַחְנוּ – חַיִּים, וְלֹא מֵתִים.

הַנְּשָׁמוֹת שֶׁלָּנוּ מַתְחִילוֹת מַסָּע
וַאֲנַחְנוּ בָּעִיר, כְּמוֹ בְּתוֹךְ קֻפְסָה.
הַסִּכּוּי שֶׁיַּצִּיל אוֹתָנוּ כֹּחַ עֶלְיוֹן
הוּא, בְּקֹשִׁי, אֶחָד מִתּוֹךְ מִלְיוֹן.

זֶה בַּקְבּוּק לַשָּׁמַיִם; לַתְּהוֹם מִבְרָק.
אִם אוֹתָנוּ שָׁמַעְתָּ, הוּא אֵינוֹ לִסְרָק.
בֹּא שַׁחְרֵר אוֹתָנוּ, אוֹ הַשְׁלֵךְ אֶל הַפָּח,
אֲבָל אַל תַּשְׁאִיר אוֹתָנוּ כָּךְ.

מִי אֲנַחְנוּ? הַבֵּט, וְיִתְבָּרֵר לְךָ:
תּוֹלָעִים לְדַיִג, אוֹ דָגִים בִּבְרֵכָה,
וְאוּלַי – אֲנָשִׁים תּוֹעִים בְּעִיר לְכוּדָה,
אֲשֶׁר רָק תִּקְוָתָם עוֹד – לֹא אָבְדָה.

בְּסִיּוּם עִדַּן הַמֶּתַח
יוֹם הַדִּין עוֹמֵד בַּפֶּתַח,
וַאֲנַחְנוּ כָּאן בַּשֶּׁטַח נַעֲשֶׂה כָּךְ:
נִתְאַסֵּף בְּמַעְגָּל בֶּשֶׁקֶט -
לָמָה לַעֲמֹד, אֶפְשָׁר לָשֶׁבֶת -
גַּם אִם נְאַחֵר אֶת הָרַכֶּבֶת, אֵין לַסֶּגֶת.

כִּי אִם נְסוֹגִים עַכְשָׁיו, לְפֶתַע,
בִּשְׁבִיל מָה לָלֶכֶת קֶטַע-קֶטַע?
בֹּאוּ נְפַנֶּה יָשָּר אֶת יֶתֶר הַפְּלָנֶטָה!
הִנֵּה הָעוֹלָם: כָּל-כָּךְ קָטָן הוּא,
מִי בִּכְלָל יִזְכֹּר אוֹתָנוּ,
מֶה חָטָאנוּ, מָה נָתַנּוּ... מָה אִתָּנוּ?

אַחֲרֵי בָּרָק, נָכוֹן, יֵשׁ קֶשֶׁת,
אַךְ כְּשֶׁהַקֶּשֶׁת מְבוֹשֶׁשֶׁת,
אָז הַמַּסְקָנָה הַמְּפֹרֶשֶׁת מִתְבַּקֶּשֶׁת:
כְּשֶׁבָּרָק מַבְרִיק, יֵשׁ קֹדֶם רַעַם,
אַרְבָּעִים יְמֵי מַבּוּל וָזַעַם,
בַּסִּפּוּר הַזֶּה הָיִינוּ פַּעַם - מָה הַטַּעַם?
(...פְּלוּס הַמַּעַ"מ.)

אֶבֶן הַגּוֹלָן, גָּלִיל וָנֶגֶב
לָנוּ לֹא תִהְיֶה לְאֶבֶן-נֶגֶף.
כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד מִנֶּגֶד - נָא לָשֶׁבֶת.
הַתֵּבָה שֶׁלָּנוּ כְּבָר מֻסֶּקֶת,
אֵין בְּקִירוֹתֶיהָּ חוֹר וָסֶדֶק,
נִכָּנֵס לְשָׁם, נִסְגֹּר הַסֶּגֶר:
אֵין לַסֶּגֶת.

הַגְּבוּל בֵּין גִבְעָתַיִם, תֵּל-אָבִיב וְרָמַת-גָּן
דּוֹמֶה לַקָּו הַמְּחַבֵּר בֵּין הַמֶּרְחָב לַזְּמָן.
בֵּין עֲצַבִּים, פּוֹלִיטִיקָה, בְּדִידוּת וֶאֱמוּנָה,
חָכְמָה שֶׁטֶּרֶם בָּא זְמָנָהּ וּשְׁטוּת שֶׁתַּם זְמָנָהּ.

הַגְּבוּל בֵּין גִּבְעָתַיִם, רָמַת-גָּן וְתֵל-אָבִיב
נִרְאֶה לֹא הֶגְיוֹנִי, כְּמוֹ כָּל חָלוֹם אֲשֶׁר הִכְזִיב.
רַק אִם צוֹפִים בּוֹ מֵרָחוֹק, רָצוּי - כַּמָּה שָׁנִים,
רוֹאִים אֶת צֹפֶן-הַבְּרִיאָה חָבוּי בֵּין בִּנְיָנִים;

וּמְבִינִים אֶת סוֹד הַדּוּ-קִיּוּם הַמְּגֻשָּׁם
בֵּין דֶּרֶךְ זַ'בּוֹטִינְסְקִי "פֹּה" וְזַ'בּוֹטִינְסְקִי "שָׁם";
וּבִלְחִיצַת-כַּפְתּוֹר נוֹתְנִים לַשֶּׁמֶשׁ לַעֲלוֹת:
בָּא יוֹם חָדָשׁ, וְחִיּוּכוֹ מוֹחֵק אֶת הַגְּבוּלוֹת.

רֶגַע לִפְנֵי הַתַּבְעֵרָה,
לִפְנֵי שִׁנּוּי הַתַּפְאוּרָה,
לִפְנֵי רֵאשִׁית הַסְּעָרָה,
לִפְנֵי הָרַעַשׁ,
הָיָה מְעַט מַפְחִיד יוֹתֵר,
אַךְ לֹא יָכֹלְתִּי לְוַתֵּר
וְכָךְ יָצָאתִי לְבַקֵּר
בְּהַר-הַגַּעַשׁ.

רָאִיתִי גָל שֶׁל אֲבָנִים:
עָשׂוּ מִמֶּנּוּ בִּנְיָנִים
שֶׁעֲלֵיהֶם הָעֲנָנִים
בָּאוּ לָשֶׁבֶת,
וּבְתוֹכָם יֵשׁ אֲנָשִׁים,
אֲבָל לָצֵאת הֵם חוֹשְׁשִׁים,
כִּי נֶחְסְמוּ כָּל הַכְּבִישִׁים -
בּוֹנִים רַכֶּבֶת.

פִּתְאֹם בִּי קָמָה אַבְחָנָה
לִכְשֶׁהֵבַנְתִּי נְכוֹנָה
אֶת שִׁגְעוֹנָהּ וְהֶגְיוֹנָהּ
הַפְּסִיכוֹדֶלִי:
שֶׁבֵּין מֻחְלָט וְיַחֲסִי,
בֵּין עִיּוּנִי לְמַעֲשִׂי,
בֵּין הָרוּסִי לַיְּבוּסִי -
אֵין שׁוּם הֶבְדֵּל לִי.

לֹא מִשְׁתַּתֵּף בַּמִּלְחָמָה,
לֹא מְצַפֶּה לְסִיּוּמָהּ,
נִדְחָק מֵעֶצֶם קִיּוּמָהּ
אֶל הַשּׁוּלַיִם,
עַד סוֹף הַדָּם וְהָאֲוִיר,
עַד בֹּא הַשַּׁחַר הַבָּהִיר,
אֲנִי לוֹחֵשׁ אֶת שֵׁם הָעִיר
אֶל הַשָּׁמַיִם.

הִיא
פַּעֲרָה אֶת לִסְתוֹת הַנָּמָל
וְנָטְעָה אֶת גִּנּוֹת עֲמוּדֵי הַחַשְׁמָל
וְרִפְּדָה בְּעָנָן אֶת פִּסְגַּת הַמִּגְדָּל
שֶׁעַל הַגִּבְעָה
בַּלַּיְלָה הַזֶּה, עֵת אֵין אִישׁ בָּרְחוֹבוֹת,
רַק אֲנִי וְהָעִיר הַשּׁוֹתֶקֶת הַזֹּאת,
הִיא הוֹפֶכֶת לִהְיוֹת בִּשְׁבִילִי לְאָחוֹת,
יְדִידָה טוֹבָה

עוֹבֵר
בַּמְּכוֹנִית אֶת הַלַּיְלָה הָרֵיק
כְּאוֹהֵב – שַׂעֲרוֹת-חֲבֶרְתּוֹ בְּמַסְרֵק,
מְלַטֵּף אֶת בֶּטוֹן-הַשְּׁכוּנוֹת, מְחַבֵּק
עֲמוּדֵי-בַּרְזֶל
הַלַּיְלָה הָעִיר בִּשְׁבִילִי הִיא בַּת-זוּג
וְלַמְרוֹת שֶׁאֵינָהּ מַתְאִימָה בְּדִיּוּק
כְּבָר חִפַּשְׂתִּי נוֹשֵׂא טוֹב יוֹתֵר לְחִבּוּק
אֲבָל אֵין כַּזֶּה

כָּמוֹהָ
אֲנִי בְּשׁוּלֵי-חֲדָשׁוֹת,
לְעוֹלָם לֹא מֻזְכָּר בַּמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן,
אַךְ תָּמִיד מִתְגַּלְגֵּל לִי עַל קְצֵה הַלָּשׁוֹן
אֵצֶל הַבְּרִיּוֹת
הַקֶּשֶׁר בֵּינֵינוּ הָדוּק לְמַדַּי
וְגַם לִי בִּלְעָדֶיהָ, גַּם לָהּ בִּלְעָדַי
לֹא יִהְיֶה בָּעוֹלָם קַל יוֹתֵר. בְּוַדַּאי:
כָּךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת

עִם שַׁחַר
הַכֹּל מִשְׁתַּנֶּה בְּתַכְלִית
וְאֵינֶנִּי טוֹעֵן שֶׁתְּמוּרָה זוֹ שְׁלִילִית,
אַךְ אֶשְׁמֹר לִי אֶת זֵכֶר הָעִיר הַלֵּילִית
מֵעוֹלָם אַחֵר
לְגִימָה אַחְרוֹנָה מִן הַנּוֹף הַמֻּכָּר
וְנוֹסֵעַ הַבַּיְתָה, כִּי כְּבָר מְאֻחָר.
סֶרֶנָדָה לְאֶבֶן, בָּתִים וְעָפָר:
לַיְלָה טוֹב לָכֶם

כַּמָּה הִיא כְּבֵדָה,
הָאָרֶץ הַזֹּאת!
גֵּר הָיִיתִי
בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה
וְעַכְשָׁיו -
בָּאָרֶץ הַזֹּאת:
כַּמָּה הִיא כְּבֵדָה, הָאָרֶץ הַזֹּאת.